להכיר ברצון העם
שובם של הסקרים מצביע על אכזבה מנתניהו ומהליכוד, שבמקום לחפש פשרות עם לפיד ובנט מעדיפים לכנות אותם "ברית הבריונים"
אכן, לא סתם מצאו לנכון כמה כלי תקשורת לשוב עתה אל שעשוע זה, סקרים שמו. לא סתם החליטו למשש ולבדוק מה חושב הציבור על תהליך רקימת הקואליציה שמקרטע וצולע, ומה דעתו על שחקניו הראשיים. אין ספק, בסופו של דבר תקום ממשלה, בנימין נתניהו יעמוד בראשה ובחירות חוזרות לא תהיינה, אבל הציבור ברובו נקעה נפשו מהדרך שבה מנהל הליכוד את המו"מ להרכבת הממשלה ה-33.
הכיצד זה טרם הצליח מר נתניהו לבוא אל הנשיא ולומר לו - יש לי ממשלה? הכיצד זה שתי הפתעות הבחירות האחרונות, לפיד ובנט, לא חברו בשלב מוקדם אל הליכוד בהקמת הממשלה? היאך זה דוקא ציפי לבני, עמיר פרץ ועמרם מצנע השמאלנים - ההרכב התנועתי המוזר ביותר - כבר חתמו על הצטרפותם לממשלה העתידית?
אלה הם ימים של פוליטיקה מזגזגת, מאוסה. אכן, קשה להבין את החבירה בין לפיד ולבנט שאין בה שום הגיון אידיאולוגי, ומסתמנת יותר ויותר כריכוז מלאכותי של כוח ואגו מול נתניהו. אבל האם זוהי "ברית הבריונים", כפי שצוטטה "סביבת נתניהו" ביום שישי? האם לפיד ובנט בריונים, והאם כוננה ברית אמיתית ביניהם, או שזו רק התקשרות אד-הוק של פוליטיקאים מתחילים כנגד זילזולו של הליכוד בשניים?
ובכלל, האם בסביבת נתניהו יודעים שאביו המנוח של ראש הממשלה היה בשנות השלושים של המאה הקודמת איש "ברית הבריונים" ההיסטורית, זו שהרימה ראשונה את נס המרי בשלטון הזר הבריטי, שכך מכתימים באותה "סביבה" את זיכרה? האין זה חלק מההתנערות הנמשכת בצמרת הליכוד ממורשת ז'בוטינסקי?
גובר יותר ויותר החשד בנתניהו ובכוונותיו העתידיות. גוברת יותר ויותר האכזבה בתוך הליכוד פנימה מאופן התנהלותו כפי שהיתה במערכת הבחירות עצמה וכפי שהיא נראית בדישדוש להקמת הממשלה. יתר על כן, גובר החשד באשר לעמידותו האידיאולוגית של ראש הממשלה. כלום אין הוא רוצה לעמוד בראש ממשלה שתוביל מהלכים שרוניים - נסיגות, התנתקויות, ויתורים - ולכן אינו ממהר לסכם עם יש עתיד והבית היהודי?
על כל הצדדים - הליכוד, יש עתיד, הבית היהודי - למהר ולהתעשת, להכיר בתוצאות הבחירות וברצון העם כפי שבאו לידי ביטוי בקלפיות אך לפני חודש ימים. די למשחקי האגו וההתנשאות. אם שמץ של אחריות יש בכם, המנהיגים, הביטו סביב וראו מה מתרחש סביב גבולותינו, בתוככי יו"ש ובעולם הרחב בכל הקשור להתייחסות לישראל. הבידוד של ישראל גובר והולך, ואין נחמה בביקורו הצפוי של נשיא ארה"ב.
ולכן, עם כל הזילזול המוצדק בסקרים, עצם שובם מלמד כי הלכי הרוח בציבור השתנו במחי-חודש לנוכח חוסר הנכונות, נכון לעכשיו, לפשרות הדדיות על מנת לכונן ממשלה עם הכוחות החדשים שנכנסו למפה הפוליטית. הסקרים אף פעם אינם מדייקים, אבל כמו ערב הבחירות כך גם עתה - הם מזהים מגמה של אכזבה מראש הממשלה נתניהו, מ"שתיקת הכבשים" של נבחרי הליכוד ומחוסר האונים הממשלי המחליש את ישראל.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם