הטווס האיראני בלחץ

הצורך המתמשך של איראן בתעמולה פנימית על גדולתה, המשלבת איומים בוטים כלפי המערב, מעיד על עוצמת המתח הפנימי בטהרן

נדב איל | 24/2/2013 8:35 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר RSS
הטווס האיראני פורש בחודשים האחרונים את מניפת נוצותיו הרחבה. רגע אחד זהו קוף בחלל, רגע אחר מטוס חמקן שהוא למעשה דגם מקרטון. המנהיג הרוחני מפציץ עם איומים ונזיפות לארה"ב, שלא תעז להציע משא ומתן כשהיא מצמידה אקדח לראשה של איראן, ואחמדינג'אד מברך את הכוחות המזויינים על ההתקדמויות המדעיות המופלאות. הצנטריפוגות החדשות עומדות בפני הפעלה בנתנז והממשלה בטהרן מודיעה בחגיגיות ובתזמון מושלם על גילוי מרבצי אורניום חדשים. מה אפשר לומר, הברכות נוחתות בצרורות על איראן.

ההתנהלות הזו מעידה על הלחץ העמוק של המשטר. הצורך המתמשך בתעמולה פנימית על גדולתה של הרפובליקה האיסלאמית, המשולבת באיומים בוטים כלפי המערב, הוא הוכחה מרשיעה לעוצמת המתח הפנימי בטהרן.

ומדוע שלא יהיה מתח? שוב ושוב מציג המערב את סבב השיחות בעוד יומיים בקזחסטן כאירוע מכריע. קבוצת ה-5+1 הודיעה כי תניח על השולחן הצעה חדשה עם מרכיבים מהותיים משמעותיים, עניין שמקשה מאוד על האיראנים. מערכת הבחירות נמצאת מעבר לפינה והזכרונות המרים של ההתקוממות הירוקה ב-2009 עודם טריים במעגל הסובב את המנהיג הרוחני. ההידרדרות הכלכלית עשויה להוביל לתוצאות פוליטיות לא רצויות, ומכאן לזיופים מטעם השלטון, שאחריהם אולי עוד מחאה ציבורית נרחבת.

תחושת המחנק שחשים איראנים מהשורה הלכה והתחזקה בשנה האחרונה, והתרחיש המפחיד ביותר מבחינת המשטר איננו תקיפה ישראלית או אמריקאית, אלא בפשטות התמשכות המצב הקיים לאורך זמן. היכולת לגייס את הסנטימנט הפטריוטי תלך ותפחת, הכלכלה תמשיך להיחנק, והזעם יופנה אל הגווראדיה המהפכנית, זו השקועה עמוק במלחמת אזרחים סורית שאי אפשר לנצח.
לא כדאי להמר על פריצת דרך

לכאורה, אלה תנאים מצוינים לפריצת דרך במשא ומתן. הנסיבות מראות כי הצד האיראני זקוק להתקדמות הזו באורח נואש כמעט. העמדה הכפולה שהציג ממשל אובמה - מחד הקשחה דרמטית של הסנקציות ומאידך הושטת יד למשא ומתן - התבררה כטקטיקה שמלחיצה מאוד את המשטר. זה מסביר, אולי, את התגובה הכמעט אלימה בטהרן להצעתו של סגן הנשיא ביידן למשא ומתן בילאטרלי בין שתי המדינות.

לפי גורם דיפלומטי, המערב מתכוון להציע לאיראנים הכרה בזכותם להעשיר אורניום, בתמורה לפיקוח מלא, חשיפה מוחלטת של ניסויי קבוצת הנשק ובכלל זה פתיחת האתר בפרצ'ין לפקחים, הפסקה מיידית של העשרת אורניום לדרגת 20 אחוז והסכמה שמה שהועשר יומר למוטות דלק גרעיניים או יועבר למדינה שלישית שתחזיק בו. בתמורה, האיראנים יקבלו הסרה הדרגתית של הסנקציות, כולל הסרה סמלית של סנקציות מסוימות ברגע שיפסיקו את ההעשרה ל-20 אחוז . אם אכן זה מה שיוצע, זו הצעה אטרקטיבית בעיניים איראניות, אך לא כדאי להמר שהיא תוביל לפריצת דרך. אחרי יותר מעשור של מגעים, העולם למד שקשה לצפות את התגובה האיראנית.



טקטיקת המשא ומתן הפרסית היא עניין שמעסיק כעת את מיטב המוחות בממסדים הדיפלומטיים של קבוצת ה-5+1. למרות האיומים וההצהרות על "סיכוי אחרון", גם אם הסבב הקרוב ייכשל, המערב ירצה לראות מה יקרה בבחירות הקרובות באיראן. אם הדיפלומטיה לא תעבוד, אולי העם ידבר.

הכותב הוא עורך חדשות החוץ בערוץ 10

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של מעריב
כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

נדב איל

צילום: אלי דסה

עורך חדשות החוץ של ערוץ 10. לשעבר כתב באירופה. כתב שטחים וכתב מדיני ופוליטי

לכל הטורים של נדב איל

עוד ב''דעות''

כותרות קודמות
כותרות נוספות

פייסבוק

קבלו עיתון מעריב למשך שבועיים מתנה

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים