מחירי הגלידה יעלו
הקורא הישראלי מופצץ בדיווחים תכופים של בעלי עניין על עליית מחירי הדירות הקרבים. אבל האם הכל באמת לטובתנו? לא בטוח
בשנים האחרונות התרחבה והשתכללה העיתונות הכלכלית, בעיקר בשל המהפכה שהחל בה "דה-מרקר" מקבוצת "הארץ". היא הפכה לנגישה יותר לציבור, והיא בעיקר ממוקדת כעת במתן מידע שיכול לסייע לאנשים להחליט בצורה מושכלת בחייהם הכלכליים. במסגרת השינוי המדובר הזה היא עוסקת כמובן במחירי הדיור - המעמסה הכלכלית הגדולה ביותר בחייהם של רובנו. העיסוק כשלעצמו מבורך מאוד; העובדות אינן מרוכזות עוד בידי מתווכי המידע הקלאסיים אלא עוברות לצרכן. לכאורה, זה אמור ליצור שוק יעיל ומדויק יותר.
מה שקורה במציאות הוא שדפי העיתונות הכלכלית (אבל בעיקר אתרי החדשות, אלה שזקוקים לידיעה בכל שעה) זרועים בהערכות של בעלי עניין על עתיד שוק הדיור. הואיל ואין ממש בעלי עניין בכלכלה הישראלית שרוצים נפילה מרשימה במחירי הנדל"ן (לא הקבלנים, לא היזמים, לא הבנקים, לא המוסדיים וכמובן שלא המדינה), אנחנו בעיקר קוראים, בוקר-בוקר וגם ערב-ערב, שהמחירים יעלו. הם חייבים לעלות. זה קצת מזכיר לי ספר שפורסם ב-2007 בארה"ב בשם "מדוע בועת הנדל"ן באמריקה לא תתפוצץ, וכיצד תוכל להרוויח מכך". נאמר זאת כך: בדיעבד הקוראים מאוד לא מרוצים.
האם היה מעניין אתכם לקרוא שבעל חנות חשמל קטנה או גדולה אומר שכדאי לכם לקנות טלוויזיות כי המחירים רק יעלו? האם זה היה נשמע לכם הגיוני? או שכדאי לכם לקנות יחידות נופש כי ערכן צפוי להאמיר? האם מעניין לשמוע שבעל מפעל גלידות מניח שאין סיכוי להוזלות בתחום הגלידות?
מעניין כמה מילים של אירוניה, ספקנות וגילוי נאות היה שופך "הפייננשל טיימס" אילו היה מראיין את מנכ"ל חברת הנפט "בריטיש פטרוליום" ומצטט אותו כאומר שנפט הוא משאב בלתי ניתן להחלפה וכי מחיר חבית רק יעלה ויגיע למאתיים דולר לחבית. סביר להניח שהכתבים של "הטיימס" - זהירים לשמם הטוב - היו מוסיפים לידיעה כל כך הרבה ספקות ומבהירים כל כך הרבה פעמים את האינטרס העצמי של המצוטט, שבדיעבד הוא היה מעדיף להימנע מאמירה כזאת.
כקורא של עיתונות בינלאומית, נדמה לי שהמצב הישראלי די נדיר. הקורא וצרכן הדיור הישראלי עובר הפצצה של בעלי עניין שמודיעים לו כי מוצר שהוא קונה או רוצה לרכוש צפוי לעלות במחיר - ורק לעלות במחיר. ההפצצה הזו היא באדיבות התקשורת. זה דומה לכלי תקשורת שיפרסם את הציטוט הבא: "נפתלי בנט: הפופולריות שלי רק תגאה" ; או "זהבה גלאון: אם אמשיך לעמוד בראש מרצ, נקבל שישים מנדטים".
יכול להיות שכל הקבלנים צודקים; אולי אני פשוט ציני. כרישי הנדל"ן בסך הכל תורמים את תרומתם הצנועה - כל הכבוד להם, נכון? לזוג הישראלי הצעיר. אם תקנו עכשיו המשכנתה תהיה רק מיליון שקל, אבל בעוד שנה זה כבר יהיה 1.3 מיליון . באמת נחמד מצדם. זה לא שהם רוצים למכור דירות או שהם רוצים להימנע מהורדות מחירים, הם תורמים לחברה. וכשהקבלנים ומתווכי הנדל"ן יבינו שהמחירים עומדים לרדת, נשמע ונקרא כותרות ענק: המחירים עומדים לרדת, אל תקנו. חכו חצי שנה, תוכלו לחסוך לעצמכם. כן, בטוח שנקרא את הכותרות האלה, נכון? בטוח.
הכותב הוא עורך חדשות החוץ של ערוץ 10
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם