בשר זה הכרח
לא משנה מה תאכל לארוחת הערב, מישהו יהיה חייב למות בשבילה
בממלכת החי יש מיליוני דוגמאות של פרזיטים המשפיעים על התנהגות החיה המארחת באמצעות מניפולציה על מוחם. המיוחד ב"טקסו־פלזמה גונדי" הוא התחכום השטני שלו. הוא מחליף התנהגות נורמלית בהתנהלות מסוכנת. הטפיל מתחבר לחלק במוח החולדה שאחראי על פחד וחרדה, ומשבש באופן כימי את יצר הזהירות מטורפים כמו חתול הבית, למשל. יתרה מזאת, הטפיל גורם לחולדות להימשך מינית לשתן חתולים. מחקר שנערך באוניברסיטת אוקספורד העלה שהחולדה האומללה מבקשת לעשות אהבה סוערת עם החתול, אלא שזה - כחתול נורמלי - מוותר על סקס חוצה גזעים ומין ומעדיף לטרוף את החולדה נטורל.
וכל העינוי הפיזי־פסיכולוגי שמעביר הטפיל את החולדה, למה הוא טוב? במטרה לשוב למעי החתול - וחוזר חלילה.
הטפיל הוא דוגמה נוספת לאכזריות עולם החי או בעצם לאדישות עולם החי כלפי ערכים אנושיים כמו טוב, רע, אכזריות וחמלה. הטבע שווה נפש למוסר האנושי. מה שמוביל אותנו לצמחונות.
"22 שנה של טופו הן הרבה זמן", הסביר פול אובס, מייסד ועורך מגזין הצמחונות Vegetarian Times, את החלטתו להתחיל לאכול בשר ב־1997. אני יכול להבין אותו. אכלתי פעם מרק טופו במסעדה טבעונית, היה לו טעם של מגפיים מבושלים.
אבל כעת, ממש לפני סעודת הסדר ולקראת חודש המנגל הגדול, כדאי לדון בצמחונות, טרנד בעלייה. "בשר הוא רצח", זועקים בעיניים בוערות אוהבי חיות ומצטטים את הסופר יצחק בשביס זינגר, צמחוני אולטרה־אורתודוקסי שכתב מפי אחד מגיבוריו: "ביחס לבעלי החיים, כל בני האדם הם נאצים, וכל יום הוא טרבלינקה".
"ראית את ההרצאה של יורופסקי? איך אתה מסוגל לאכול בשר?" נשאלתי לאחרונה מפי צמחוני שנולד מחדש. כן, צפיתי בסרטון ההרצאה של גארי יורופסקי, שהפך בשנתיים האחרונות ללהיט בקהל ישראלי. מצאתי שם דמגוגיה, עולם חד־ממדי וילדותי, מניפולציות רגשיות וטיעונים פסאודו־מדעיים. מכיוון שיש לנו זמן ומקום בקליפת אגוז, נתעלם מהיבטים בריאותיים ומדעיים ונתמקד במוסר. המבקשים להעמיק יפשפשו ברשת וימצאו מאמרים רבים ומחכימים, המפריכים אחת לאחת רבות מהטענות של יורופסקי.
נפתח בתהייה מוסרית: האם טיעוניו הנעלים של יורופסקי אינם מתערערים במקצת נוכח מעשיו ודבריו?
"כל אישה שמתלבשת בפרווה צריכה לסבול מאונס כה אכזרי שיצלק אותה לתמיד, וכל גבר שלובש פרווה יסבול מאונס־אנאלי כה אכזר שיישפכו מעיו", פסק גורו הטבעונות בראיון. בהזדמנות אחרת קבע: "הגיע הזמן לשחרר בכוח את בני משפחתנו החיות מהשובים שלהם, אפילו אם זה אומר לפצוע או להרוג מישהו במהלך הדברים".
הריגת בעלי חיים במטרה לאוכלם אינה מוסרית מפני שמשמעותה מוות שאינו בעתו ומתוך כוונה: זו הטענה המרכזית בהתנגדות המוסרית לאכילת בשר. תנאי החיים ודרך המוות של החיה הן טענות משניות. הצמחוני חומל על החיות. הוא מבקש להגן על מי שאינו יכול להגן על עצמו. הוא אינו לוקח חלק בתעשיית המזון האכזרית, וכן - היא אכזרית. בית גידול פרגיות הוא לא רפת קיבוצית. לא הייתם לוקחים את הילדים שלכם להצטלם שם.
אבל גם החלופה המבוססת על תזונה צמחונית היא בעייתית. אין מחלוקת שחקלאות מתועשת פגעה בכדור הארץ ובמערכת האקולוגית. יערות נכרתו, נהרות הוסטו, ערבות הופרו. מינים שלמים חוסלו למען החקלאות.
בספרה המבריק "המיתוס של הצמחונות" טוענת לייר קית, טבעונית במשך כ־20 שנה, שחקלאות משמעה טיהור אתני. החקלאות מחסלת את הילידים הטבעיים במטרה לפנות מקום לפולש. כל צמח עמוס במוות. שדות התירס בארה"ב הכחידו את הבופלו, את זאבי הבר. חקלאות זוללת מערכות אקולוגיות, בולעת אותן בשלמות. בעלי החיים היחידים ששרדו את החקלאות הם עכברים וארנבים. מיליארדים מהם נרצחים בשנה, בקציר, באמצעות הקומביין שקוצר בשבילכם את החיטה, שממנה יטחנו קמח מלא, שאותו תאכלו כלחם בארוחת הערב הצמחונית שלכם.
בהרצאתו מתאר יורופסקי בפרוטרוט מצמרר את גורלן של הבהמות האומללות והמפוחדות בהגיען לבית המטבחיים. את געיות האימה. אבל הטבע אכזרי לא פחות, אם לא יותר. האיילה היפה נקרעת בשיני הצ’יטה בעודה בחיים, גורי ביזונים נטרפים לעיני אמותיהם המבועתות, טפיל ה"טקסו־פלזמה גונדי" מעביר את החולדה עינוי סדיסטי מיני ששום פסיכופת רצחני לא יכול לדמיין.
בצמחונות יש יופי רב. משהו מן הנשגב, מן העולם הבא, כדברי הרב קוק ב"חזון הצמחונות והשלום". כידוע, מלכתחילה חל על האדם איסור לאכול בשר. רק אחרי המבול הדבר הותר, במצב של אין ברירה. הרב קוק מדגיש כי טעם המצוות הרבות המגבילות אכילת בשר הוא לעורר באדם הסתייגות מניצול בעלי חיים. לדוגמה, המצווה האוסרת על אכילת בשר וחלב המבוססת על "לא תבשל גדי בחלב אמו". כך כותב הרב קוק: "לא! תעודת הגדי איננה דווקא להיות לברות לשיניך החדות שהוחדו אמנם גם מורטו לרגלי השפלתך וזוללותך באכילת בשר, והחלב ממילא לא נועד להיות לתבלין לך למלאות את תאוותך השפלה. בידעך כי הבשר והחלב ביחש תיקון המאכל הם כל כך רחוקים, כל כך מתועבים, עד כדי איסור הנאה, בישול ואכילה, תכיר בבוא מועד כי חיי החי לא נוצרו בעבור קיבתך התאוונית, והחלב עיקרו נועד להיות למזון למי שעבורו בא הטבע למלא את תפקידו, כמו שחלב שדי אמך היה לך למבטח בימי הנקתך".
לפי תורת הרב קוק, הצמחונות היא המצב האידאי של האנושות. לעתיד לבוא, כאשר תתעלה האנושות למדרגה שתאפשר זאת, היא צפויה לחזור לצמחונות. אולם אחרי הכל, הרב קוק לא היה צמחוני (תלמידו "הנזיר" שערך את המאמר דווקא היה) ובצוואתו לבנו, הרב צבי יהודה, כתב: "ואל תלך שבי אחר הדולגים על ההרים, שאוהבים בעלי חיים ושונאים בני אדם".
גם צמחוני יכול להיות מפלצת. היטלר למשל.
אין שחור ולבן. אין טוב מוחלט ורע מוחלט. צריך להתעדן, לבקש תנאי חיים נאותים יותר למי שמשמשים כמזוננו. ההשקפה הצמחונית מאזנת את החזירות. אבל זה לא יעזור, כי החיים והמוות שלובים יחדיו תמיד. לא משנה מה התפריט שלך, מישהו חייב למות בשבילו.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם