דנקנר הוא לא הבעיה - הוא הסמפטום
אנחנו, האזרחים הקטנים, קמים בכל בוקר ומממנים מעטים-נבחרים שמתעשרים על חשבוננו. למה? כי המדינה מחייבת אותנו לעשות זאת
הצעקה שקמה לאחר חשיפת המהלך של לאומי למחיקת חוב לגנדן – היוותה בעצם שיאו של תהליך שהחל אי שם במחאה החברתית, בעיקר אצל בני המעמד הבינוני-גבוה שמצליח לגמור את החודש בדוחק ומרגיש שהוא נותן למדינה (במסים) הרבה יותר ממה שהוא מקבל.
אבל דנקנר,הוא לא הבעיה, אלא סימפטום מייצג שלה - של העדפת מעטים-נבחרים ומנגד ניצול רבים אחרים תחת מטריית החוק.
כיום חייב כל מעסיק להפריש כספים לקרן הפנסיה של עובדיו והעובד עצמו מחוייב גם הוא בהפרשות. אין בחירה, זו חובה בחוק. בהתאם להוראות משרד האוצר, קרנות הפנסיה החדשות זכאיות להשקיע 30 אחוז מנכסיהן באג"ח ממשלתיות שמניבות תשואה נמוכה ואילו את יתרת 70 אחוז הן משקיעות בשוק ההון, על פי שיקול הדעת של ההנהלות השונות.
תאמרו, מדובר בעסקה הגיונית – הרי הגופים המוסדיים שמנהלים את קרנות הפנסיה שלנו מעוניינים למקסם רווחים עבורנו ולספק לנו תשואה נאה ואין מקום טוב יותר לעשות זאת משוק ההון. וכך הכסף שלנו מושקע באדיבות הגופים המוסדיים - בלי לשאול אותנו – גם באג"ח שמגייסים נוחי דנקנר ועמיתיו שלעתים יותר מדי קרובות, לא מסוגלים להחזיר אותו כשמגיע מועד הפירעון.
וזו בעצם הבעיה - הכסף שלנו, שאנחנו הפרשנו מדי חודש בחודשו כי חייבו אותנו, נמחק, הפך לאוויר. אנחנו כבר לא נהנה ממנו. מנפיקי האג"ח – דנקנר, תשובה, בן דב, שקיבלו כסף מנציגינו בשוק ההון שנה שנתיים לפני כן והתחייבו להחזיר אותו לגוף המוסדי עם תשואה מסוימת, דווקא כן נהנים ממנו. הם השתמשו בו לרכישת מניות, לחלוקת דיבידנד ולמשכורות שמנות להם ולאנשי המטה שלהם.
זהו מצב בלתי נסבל שחוזר על עצמו וכעת הציבור מודע לו. התחושה שאתה קם כל בוקר ומממן אנשים אחרים שמתעשרים על חשבוננו כי המדינה מחייבת אותנו לעשות זאת. ההכרה כי קיימת כאן קבוצה של כמה מאות מחוברים ששייכים למילייה ההון-שלטון, שדואגים למקסם רווחים ולשעתק את העושר שלהם מדור לדור, ויותר מכך שכל עניין הפרשות הפנסיה שלך - הכסף שעבדנו עבורו - בעצם נועד לשרת אותם באמצעות העברתו לשוק האשראי המקומי. הכל נעשה על חשבוננו ואין לנו מה לעשות בנדון.
ואם זה לא מספיק, אז גם אף אחד לא נותן את הדין על השקעות כושלות. אני טרם שמעתי על בכיר בגוף מוסדי ששם את המפתחות, או אולץ לעשות כך כיוון שקרן הפנסיה שהוא מנהל גרמה הפסדים לציבור החוסכים.
מאז המחאה החברתית וההבנה שאפשר ומותר לעסוק כאן בעוד דברים מלבד התהליך המדיני, עשרות אם לא מאות אלפי אנשים חשים את התחושות האלה. זו חבית חומר נפץ שאין להתעלם ממנה, מחיקת החוב של דנקנר בלאומי הייתה מציתה אותה.
הכותב הוא עורך חדשות וכלכלה ב-nrg מעריב
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם