עבודת אלילים
ההערצה הישראלית לדמותו של גלעד שליט משקפת חולי חברתי חמור, שהרי מדובר בחייל שנחטף כשאינו בהלם קרב וכשבידיו יש תחמושת
מכיוון שלפנינו נושא עקרוני, אני מביא להלן את עיקרי הדברים העולים מהכתבה. גלעד היה מודל ל"ראש קטן" או יותר נכון ל"ראש של סיכה", שלא הקשיב כלל לתדרוכים המפורטים שניתנו ללוחמים על המצב והיערכות הכוחות בסביבתו; כאשר הטנק שלו הותקף, אך לא ניזוק, ושני אנשי צוות קפצו החוצה ונהרגו, שליט נשאר בטנק.
הוא החליט לא להילחם, אף שיכול היה להפעיל את המקלע שלידו בלי להוציא את ראשו החוצה. הוא חיכה לטוב ושהכל כבר ייגמר. אחד משני המחבלים השליך לתוך הטנק שלושה רימוני רסס (מה שמעיד שלא הייתה כוונה לחטוף) שלא הסבו נזק לשליט, אך גרמו לעשן. העשן הוא שהניע את שליט לצאת החוצה ללא נשק. הוא השאירו על רצפת הטנק. יציאתו הפתיעה את אחד המחבלים שכלי נשקו היה "צלוב" על גבו.
אילו היה נשק בידו, שליט יכול היה להרוג את המחבל בקלי קלות, אבל גם כך, ממש לידו היה מקלע חיצוני של הטנק. אבל שליט לא ירה, לא חשב אפילו לירות. "אל תירה, אל תירה", הוא צעק בעברית למחבל שהתחיל להעביר את נשקו למצב של ירי.
כך זה קרה. שליט לא היה בהלם קרב, לא נלחם כאותו חייל הרואה שתחמושתו אוזלת ואין טעם להילחם וצריך להיכנע. הוא פשוט מסר את עצמו, הסגיר את עצמו ונתן לידי חמאס את הפרס הגדול שהם לא ציפו לו.
מרגע זה שליט כולו מתמסר לשני המחבלים ומציית לכל מה שהם אומרים לו. מקום שביו היה למעשה מלון שלושה כוכבים בסגנון עזה. לא עינו אותו, לא הרעיבו אותו. הוא לא נמק במרתף חשוך, סובל ומתייסר. חמש שנים וחצי בשבי אינן כמובן תענוג גדול, אבל לפי כל הידוע לי, הן אינן שקולות כנגד יום אחד בכלא הסורי, למשל.
הרמטכ"ל שלנו כינה אותו גיבור, ועם ישראל הפך אותו לאליל, בזמן השבי ולאחריו. אני חושב ש"עבודת האלילים" הישראלית סביב גלעד שליט היא ייחודית ומשקפת חולי חברתי חמור.
למה? ישנם תמיד "אלילים" מסוגים שונים. ישנם אליל ספורט ותרבות ודוגמנות; יצחק רבין נהיה אליל לאחר הירצחו, ועשו לו פסל ותמונה בכל מקום; נוחי דנקנר היה אליל; גיבורי עבר הפכו אצלנו לדמויות אליליות כמו טרומפלדור ומאיר הר-ציון, עם מיתוסים ואגדות; גם שרון הפך בהדרגה מאישיות משוקצת לדמות אלילית שכל חטאיה נסלחים; הנשיא אובמה היה לזמן קצר אליל. סוגדים לכל סוגי האלילים הללו ומעריצים אותם. מה שמאפיין את כל האלילים הוא שהם מודל לחיקוי, רוצים להיות כמותם, רוצים להגיע להישגים שהם הגיעו אליהם בתחומם.
אצל גלעד שליט הסיפור הוא אחר לגמרי. זהו אליל שקר, פשוטו כמשמעו, שאין כל מקום להעריצו. להפך, זה רק מודל שלילי. כל עבודת האלילים שהתפתחה סביבו יסודה בשקר, בצביעות, בהסתרת האמת. כמובן שמאמיני האליל גלעד שליט יחרפו וינאצו את כל מי שמעז להטיל בו את הדופי הקטן ביותר. זה טבעם של מאמינים. אבל הגיע הזמן להפסיק ולשקר לעצמנו. לכלי התקשורת יש תפקיד חשוב בניפוצו של האליל.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם