סמי האשליה
הניסיון להציג את הנסיגה החד-צדדית מיו"ש כאינטרס ישראלי מחסל כל סיכוי לוויתורים פלסטיניים היום וגם בעתיד. תשובה לבן-דרור ימיני
ימיני נאלץ להודות שצדקתי בקביעה שאין היום פרטנר פלסטיני המוכן להגיע להסכם שלום עם ישראל, אך לדעתו אין בכך כדי לוותר על הכמיהה המשיחית של השמאל לנסיגה בכל מחיר. לשיטתו, הסרבנות הפלסטינית והיעדר פרטנר אינם צריכים למנוע נסיגה מיו"ש והקמת מדינה פלסטינית. הרי מדובר באינטרס הישראלי, ו"למה לנו להעניש את עצמנו בגלל הסרבנות הפלסטינית" כדבריו. בכך מחזיר ימיני לשיח הציבורי את רעיון הנסיגה החד-צדדית, כמו הבריחה מדרום לבנון וההתנתקות. הדרך הזאת בעיניו מסמלת את ה"שפיות" ואת רצון הרוב בחברה הישראלית.
כשקראתי את הטור שפשפתי את עיניי ושאלתי את עצמי האם אני והעיתונאי המכובד חיים בשתי מדינות שונות?! הרי הקריאה "אנחנו צריכים לקבוע את גורלנו, עם פרטנר ובלי פרטנר", אינה חדשה בשיח הישראלי. שמענו אותה שנים מיוזמי הנסיגה מלבנון ומהוגי תוכנית ההתנתקות. ולאן הדרך "השפויה" הזאת הובילה אותנו? האם ביטחונם האישי של תושבי הדרום השתפר בעקבות מהלך ההתנתקות? האם תושבי אשדוד ובאר שבע חשבו לפני עשור שיחיו תחת איום רקטות מעזה? האם תושבי הצפון היו בטוחים יותר במלחמת לבנון השנייה מאשר לפני הבריחה מלבנון? האם עשרות אלפי הרקטות המכוונות אלינו מלבנון על ידי חיזבאללה מוסיפות לנו "שפיות" ?
שלא לדבר על כך שרק עיוור לא ראה בזמנו את הקשר הישיר בין הבריחה החד-צדדית מלבנון לבין פרוץ האינתיפאדה השנייה בימי ברק, אינתיפאדה שגבתה מישראל מחיר כבד. הרי טבעי מבחינת הפלסטינים היה להסיק מסקנה מתבקשת: הישראלים נחלשו ובדרך הטרור ניתן להביסם ולהבריחם. האם הרחבת הניסיון ה"שפוי" הזה על כל אזרחי ישראל, זה היום רצונו של רוב הציבור? האם תושבי המרכז באמת חולמים להפוך את עצמם לשדרות אחת גדולה?
ימיני לא רק מוכר שוב לציבור, בלהט משיחי, אשליות שווא של נסיגה חד-צדדית. הוא מחסל כל סיכוי שהפלסטינים בכלל ירצו לוותר במהלך משא ומתן. אם הנסיגה והקמת המדינה הפלסטינית הן אינטרס ישראלי עליון, למה לפלסטינים לשלם על מימושו? אם הישראלים כל כך רוצים בזה, שהם ישלמו לפלסטינים על נכונותם לנסיגה הישראלית או על עצם ההסכמה לבוא לשולחן המשא ומתן.
הנרטיב המסוכן של "חובבי הנסיגה בכל מחיר כאינטרס הישראלי" פוגע גם ביכולתנו להביא את העולם לתמוך לפחות בחלק מדרישותינו מהפלסטינים. בכל שבוע, בפגישות עם שרי חוץ מהעולם, אני שומע מהם את אותה טענה: אולי אתם צודקים בדרישת ההכרה במדינת ישראל כמדינה יהודית, אך למה לכם להתעקש על כך? הרי הבנו מחלקכם שזה בכלל אינטרס ישראלי עליון להקים מדינה פלסטינית, ולכן תתגמשו, תוותרו, הרי זה לטובתכם!
כך, באופן אירוני, "המשיחיות" וניתוק מוחלט מהמציאות ומלקחי העבר הקרוב אצל ימיני וחבריו פוגעים בסיכוי האחרון והקלוש ליישם את מה שהם מאמינים בו. תומכי הנסיגה החד-צדדית הם אולי אלה שמכניסים את המסמר האחרון בארון הקבורה של רעיון המדינה הפלסטינית במו ידיהם.
הכותב הוא סגן שר החוץ
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם