לא למהר לתקוף בסוריה
אף אחד לא יודע מהי חלוקת הכוח האמיתית בקרב האופוזיציה הסורית. מה שברור הוא שלאיסלאמיסטים יש כוח אדיר. ברגע שהם בצד המנצח הסיפור אבוד
בעולם שלא עומד במילה שלו, כדאי לזכור ולהזכיר את הרקע. מדינות אירופה בלחץ. מאות צעירים מאנגליה, בלגיה, צרפת, ועוד ועוד, הגיעו לסוריה. הם לא הצטרפו למאבק למען זכויות אדם ודמוקרטיה.
הם הצטרפו למאבק למען הקמת חליפות איסלאמית בנוסח איראני ובמתכונת סונית.
זה לא רק הרופא המוסלמי-בריטי שהגיע לאחת מקבוצות הג' יהאד, כשתפקידו היה לערוף ראשים של מתנגדים. זו לא רק האימא הבלגית שזועקת לשירותי הביטחון בארצה "הצילו את הילד שלי, שהתאסלם והפך לג'יהאדיסט".
היא יודעת שכאשר הוא יחזור, יחד עם מאות צעירים אחרים, הם יהיו חיל החלוץ של הג'יהאד באירופה.
אף אחד לא יודע מהי חלוקת הכוח האמיתית בקרב כוחות האופוזיציה. מה שברור הוא שלאיסלאמיסטים יש כוח אדיר. אולי הם 20 אחוז. אולי 40. אולי יותר. אבל זה לא משנה. ברגע שהם בצד של המנצחים, הסיפור אבוד. משום שכשמדובר בג'יהאדיסטים, אין צורך ברוב. יש צורך במיעוט שמצליח להטיל משטר תופת על האחרים. במקומות מסוימים בסוריה זה כבר קורה.
בסיפור הזה אין צדיקים. יש רק נבלות וטרפות, ולא ברור מיהו מי. בין כל הקבוצות, המשטר של אסד הוא איום ונורא. הוא מבצע פשעי מלחמה. הוא נתמך על ידי איראן וחיזבאללה. אבל זה לא ברור שהוא הגרוע יותר. משום שבמזרח התיכון, כמו במזרח התיכון, האלטרנטיבה, בדרך כלל, היא גרועה יותר.
במצרים כבר מתגעגעים למובארק. בעוד חודשים לא רבים, ייתכן, מאוד ייתכן, שלא רק הסורים יתגעגעו לאסד. גם ישראל ואנגליה וצרפת והולנד ובלגיה וארה"ב. כך שאובמה אמר שיש לו קו אדום. שימוש בנשק כימי. ולאחר קצין המודיעין הישראלי, גם ארה"ב הרשמית כבר מודה שהקו האדום נחצה.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם