רוח חדשה בחינוך
התנהלותו של שר החינוך החדש שי פירון היא מופת לענווה ולסובלנות. הרב הדתי-לאומי לא רק נאה דורש, אלא גם נאה מקיים
המהלך הסמלי אך החשוב הזה מיטיב לבטא מילה מחייבת אחת מנאומו של פירון: ענווה. שלא כקודמיו לתפקיד, הזכורים בעיקר בשל מאבקים מרים עם המורים, החלטות פוליטיות שנויות במחלוקת ומעורבות יתרה בתכני הלימודים, מעדיף שר החינוך החדש לפזר ביטויים מרנינים של מוסר, ערכים, צניעות ודוגמה אישית.
כך, למשל, במקביל להודעת ראש מפלגתו על ויתור סמלי על רכב השרד הממשלתי, הוזמן פירון לנאום בטקס הזיכרון הרשמי של תנועת הנוער ביד ושם. עמותת "נגישות ישראל" האירה את עיניו שבטקס הממלכתי בהר הרצל, בערב יום הזיכרון לשואה ולגבורה, לא לוו נאומי נשיא המדינה וראש הממשלה בכתוביות המותאמות לחירשים ולכבדי שמיעה. פירון מיהר להודיע למארגני הטקס כי אם הנאומים לא יהיו נגישים לכלל הציבור, ובהם ניצולי השואה עצמם אשר רבים מהם כבדי שמיעה, הוא יחרים את הטקס. בעקבות פנייתו מיהרו ביד ושם לגייס מתורגמנית לשפת הסימנים ללוות את הנאומים.
שר החינוך אישר מחדש את הגעתו, אך לא הסתפק בזה. הוא שב והדגיש בפני אנשי ההסברה של משרד ראש הממשלה כי אין בכוונתו להשתתף בטקס רשמי אם הנאומים בו לא ילוו בתרגום לשפת הסימנים ויונגשו לכלל הציבור. 40 ימים בלבד מכהן פירון בתפקיד היוצק את תכניו לבבת עינו של כל אזרח בישראל - חינוך ילדיו. בפרק הזמן הקצר הזה הספיק לבטל את מסיבות העיתונאים המסורתיות והרבה להתכתב בעצמו עם הפונים אליו. בשבוע האחרון אף התנצל על תשובות שלא זכו להתייחסות, מכיוון שלא הספיק להשיב למאות הסטטוסים והשאלות שהופנו אליו. בכך נוקט פירון מעשה לפיד, מדלג על מערך הדברור השמרני של משרדו, ומעדיף שיחה ישירה, צנועה וכנה על פני הודעות רשמיות של משרד הדובר.
דומה שהדוגמה המובהקת והרעננה ביותר לפוליטיקה החדשה במשרד החינוך היא ביקור שערך פירון, רב דתי-לאומי, אצל מורה ערבייה שתלמידי ישיבה בירושלים יידו בה אבנים. וכך כתב פירון: "הבוקר פגשתי את סווהאד, מורה לערבית בחטיבת הביניים' עלומים' ברמת השרון. לפני החג נסעה לנחם את מנהלת בית הספר שישבה שבעה בירושלים. תלמידים מבית ספר סמוך השליכו עליה אבנים, ירקו ופגעו בה. בעיקר ברוחה, מפני שהיא באה ללמד בבית ספר יהודי מתוך תודעת שליחות, כדי להביא קול של פיוס וסובלנות. הרגשתי חובה לחזק אותה".
שר החינוך הנכבד הגיע למחרת בבוקר לבית הספר, ללא אנשי תקשורת, עוזרים, מלווי הפמליה או עובדי המשרד. הוא שוחח עם התלמידים ולמד איתם דף מקורות על סובלנות, כבוד ואהבת אדם. עוד באותו שבוע יצאו התלמידים מבית הספר הירושלמי אל ביתה של המורה סווהאד בקלנסוואה, התנצלו בפניה ושוחחו עמה על אנושיות בצל מחלוקת.
בימים של עכירות בין חרדים לחילונים, בעידן שבו הציבור מכריז בקול צלול על נסיגה מסוגיות מדיניות ועל נשיאת עיניים לנושאים יומיומיים קיומיים, ובראשם החינוך, ההתנהלות של השר הממונה מחוללת תנועה של שמחה ותקווה: שכן היא לא רק נאה דורשת, אלא אף מציגה לתלמידי ישראל דוגמה מובהקת לסובלנות, מוסריות ואהבת אדם.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם