הבדיחה על חשבוננו
שר התחבורה הבטיח כבר ב-2009 יבוא מקביל שיוריד את מחירי המכוניות. זה לא קרה. המפתח האמיתי להוזלה טמון בהפחתת שיעורי המס
שר התחבורה ישראל כץ הבטיח לנו כבר בשנת 2009 יבוא מקביל של מכוניות אשר יוריד את מחיריהן. אף שזה כמובן לא קרה, ולא היה יכול לקרות, הוא בונה כעת על הזיכרון הקצר שלנו ושוב מתבדח על חשבוננו. בשונה ממסקנות "ועדת זליכה", שלא באמת בחנה לעומק את הנתונים הכספיים, דוח פנימי של מינהל הכנסות המדינה מוכיח שרמת התחרותיות בשוק הרכב הישראלי גבוהה לפחות - אם לא יותר - כמו כל מדינה מתוקנת בעולם.
הבעיה, שממנה בוחרים אנשי משרד התחבורה להתעלם, אינה התחרות בארץ, אלא מבנה תעשיית הרכב העולמית. כל עוד כלי רכב מיוצרים על ידי יצרנים אשר ממנים לעצמם סוכנים בשוק המקומי שלנו - שום גורם לא יעקוף את הקשר הזה באופן חוקי ולאורך זמן, ולא יוכל לקנות מכוניות במחיר נמוך מזה שמקבלים יבואני הרכב. כל התקנות שמקדם משרד התחבורה כדי לאפשר, ואף לעודד, יבוא עקיף - יכולות לפתוח פתח רק לעודפי מלאי מזדמנים מפה ומשם.
בעולם אידאלי שבו למשרד התחבורה יש יכולת טובה לפיקוח ואכיפה, יכולות תקנות כאלה להוות מקל חיוני ומאיים מעל ראשי היצרנים והיבואנים מפני ניצול המונופול שלהם לרעה. אלא שניסיון העבר מוכיח שמשרד התחבורה מתקשה לטפל אפילו בנושאים שוליים, ולא סביר שיצליח למנוע מעשי מרמה והונאה ביבוא רכבים ביום שבו כל אחד מן השכנים שלנו יתחיל לייבא שתי מכוניות בשנה.
להבדיל מהברחות של סיגריות ואלכוהול, או הונאות מס אחרות, יבוא לא מבוקר של מכוניות פגומות עלול להתרסק לנו בפרצוף, וזאת כבר ממש לא בדיחה.