לגופו של אדם
אנחנו עומדים בפני האפשרות הנדירה לשנות את פני הרבנות הראשית. אלא שכמה רבנים רוצים לשנות את החוק, כך שיתאים למועמד שלהם
נא לא לזלזל. מדובר במערכה קשה הניטשת בימים אלה סביב סוגיית המועמדים לתפקיד הרבנים הראשיים לישראל, שיקבעו את דמותה של הרבנות בעשר השנים הבאות. דבר זה חשוב לא רק למגזר הדתי או החרדי, אלא גם לציבור החילוני הנזקק לא פחות לשירותי דת מתוקנים. כאשר נראה שהכל מוביל לקראת הכרעה היסטורית, החליט לפתע מורה הדרך הרוחני של הציונות הדתית, הרב חיים דרוקמן, להצטרף למערכת הבחישות ולפעול למען בחירתו של הרב יעקב אריאל, רבה הראשי של רמת גן. אלא שהחוק אינו מאפשר לרבנים מעל גיל 70 להיבחר לתפקיד.
אך ממתי מהווה החוק מכשול? הקומבינטוריקה הישנה גורסת שאם יש חוק שאינו מתאים לנו כעת, הבה נשנה אותו. בפעם הבאה, החוק החדש לא יתאים? נשנה גם אותו וכן הלאה.
לא שהרב אריאל אינו ראוי לכהונה, חלילה. אדרבא, ראוי גם ראוי והיה מקום להצטער צער רב על שלפני עשר שנים כשלה המפד"ל של אותם הימים בהתנהלותה הרשלנית שהביאה לנפילת הרבנות בידיים לא ציוניות. הרב אריאל הוא מגדולי הרבנים, הציונים, נעימי ההליכות ומסבירי הפנים שקמו לעם ישראל.
אלא שהיום הרבנות הראשית זקוקה לא רק לגדול בתורה, אלא לרב שיהיה גם בעל תעוזה, יוזמה, חזון ובעיקר אנרגיות בכמויות בלתי נדלות כדי לבצע את המהלך שכה דרוש לה. צריך שם מי שיידע לטלטל אותה ולהפוך בה אבן אחר אבן כדי להוציאה ממעמדה הנחות שאליו הביאו אותה העסקנים הפוליטיים ששלטו בשירותי הדת במדינה בעשורים האחרונים. נדרש כעת שינוי מן הקצה של מערכות הכשרות, הנישואים, הדיינות ושירותי הדת. לכס הרבנות יש להזרים דם צעיר, תוסס ומהפכן שלא יהסס לפגוע ב"פרות" קדושות, להפנות את פניה לציבור הרחב, החילוני ולהפכה לידידותית למשתמש. עם כל ההערכה, הרב אריאל לא יהיה זה שיוכל לבצע את המשימות הקשות האלה.
נפתלי בנט וחבריו הובילו את הציונות הדתית לאחד ההישגים הגדולים בתולדותיה. הדבר אירע בשל הדרך שבה השכילו לפרוץ את החומות הסקטוריאליות ולגייס למען הרעיון הציוני דתיים וחילונים כאחד. בנט איחד את השורות עם "תקומה" והביא להסכמות מופלאות עם "אחים יקרים" מהעבר השני של המתרס הדתי. כעת עומד הכל לקרוס.
כניעה לדרישה זו מחזירה את הציונות הדתית לנישה הסקטוריאלית הצרה ומפרה את אמון הבוחרים בדרכה. שוב עלולה המפלגה למצוא את עצמה מפסידה מכל הכיוונים. החקיקה לא תעבור בהיעדר תמיכה מיתר הסיעות, והרבנות תחזור לשליטת החרדים בהיעדר מועמד ציוני מוסכם.
בראיון שפורסם בעיתון זה הצהיר סגן שר הדתות החדש הרב אלי בן דהן כי לא ייתן ידו לחקיקה פרסונלית. "אין משנים את החוקים והכללים תוך כדי משחק", טען בלהט כאשר נשאל מדוע לא להגדיל את הגוף הבוחר ולשלב בו כמות גדולה יותר של נשים.
מצווה עליו לומר לרבותיו: "איני יכול, מצפוני אינו מתיר לי לתמוך בחוק פרסונלי לגופו של אדם ולא לגופו של עניין", ממש כשם שידרוש מחייל להתייצב לפני מפקדיו ולומר להם: "מצפוני אינו מאפשר לי לפנות אנשים מביתם". על רבותיו מצווה לנענע בראשם ולומר לו: "נצחוני בני!"
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם