להתעורר בלי אסד
המערב איחר את המועד להתערב בסוריה, והמדינה כבר מתפוררת. ינצח מי שינצח במלחמת האזרחים, אנחנו הפסדנו
ממד הזמן נשכח בראשי מנהלי המערכה הזו במערב. הם שכחו את מה שלי איאקוקה נהג לומר בתבונה: "התזמון הוא תמצית החיים." מאחר שעבר זמן רב, בסוריה נוצר מצב חדש. לצד המורדים נלחמים היום גופים שהצטרפו למערכה ואינם רצויים, ולצד הנשיא אסאד נלחמים בשטח אלפי לוחמי חיזבאללה וכמה מאות לוחמים ממשמרות המהפכה האיראניים, שגם הם כידוע לא רצויים. כלומר, המערב במצב של .LOSE-LOSE מכאן המבוכה וחוסר התגובה.
כל זאת היה יכול להימנע אילו הציע המערב לאסד עסקה: הוא יתנתק מאיראן ובתמורה הוא יישאר בשלטון. היחידים שהיו מצטערים על כך הם עיתונאים נאיביים, שלא היו רואים עסקה כזו כמוסרית. ייתכן שעסקה כזו הייתה אפשרית בתזמון אופטימלי - במהלך המלחמה, כאשר אסד חש לראשונה שמשטרו עלול להתמוטט, וכשהמעורבות של איראן הייתה עדיין בשלבים הראשוניים.
נראה שעתה, למעורבות המערב יהיו השלכות לא רצויות. לחימה לצד גורמי האסלאם תביא להיווצרות סוריה חדשה, אסלאמיסטית וללא מאפיינים מדינתיים. מעורבות כזו תהפוך גם לקרב מול איראן ומול יחידותיה בשטח - חיזבאללה ומשמרות המהפכה. אינני בטוח שהמערב מוכן לכך. לו נדרשתי להגדיר את יחסו של המערב לנושא הסורי כיום, הייתי מכנה אותו "חוסר עניין מלאכותי וכפוי," כפועל יוצא מהכישלון.
מנקודת מבט ישראלית נגרמו נזקים חמורים. חיזבאללה מפוצל בין לבנון לסוריה ולכן הוא פחות מסוכן לישראל, אבל הוא צובר ניסיון קרבי ומצטייד במיטב מערכות הנשק. בכך יש סיכון בטווח הארוך. נשק מאיראן ומסוריה "מנסה למצוא דרך" לשליטת חיזבאללה, נשק מערבי מוצא דרכו לידי ארגוני אסלאם קיצוני אחרים שפועלים לצד המורדים. ישראל תידרש בחודשים הקרובים לפעול למניעת הגעת נשק וחימוש מסוגים שונים לידי גורמים עוינים לנו.
המערב איחר את המועד למעורבות. ייתכן שהמערב יפעל כדי לצאת ידי חובה, אבל הסיכוי להצלחה נמוך. סוריה לא תחזור למצב מדינתי שפוי, וכל הגורמים שיפעלו בה יהיו עוינים ומסוכנים לישראל. יצחק רבין אמר פעם כי היה שמח להתעורר בבוקר ולראות ש"רצועת עזה נעלמה." אנחנו ומדינות המערב רוצים לקום מחר בבוקר ולראות את אסד בשלטון, יציב ולאורך זמן.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של מעריב
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם