פעיל טורקי: ארדואן איבד קשר עם המציאות
רובנו לא מבקשים להפיל אותו אבל ארדואן מנותק ולא מסוגל להפנים את מסר ההמון. ודאי בסביבתו מבינים שהוא בצרה, אבל איש לא אומר את האמת

כן, המיינדסט, דפוס החשיבה שלו, מעוות. מה עוד רוצים ממנו האנשים?
להלן התשובה. הם רוצים שיקשיבו להם. הם רוצים שיידע שהוא לא יכול לעשות את כל מה שהוא רוצה. שדמוקרטיה אינה מסתכמת רק בבחירות, אלא גם בשיתוף הציבור. במתן חופש ביטוי. נראה שהנשיא עבדוללה גול קלט את זה. ארדואן? איפה. חפשו אותו במרוקו.
שלשום כבר נדמה היה שהולכים לרגיעה. בזמן שבאנקרה עוד היה בלאגן, כיכר תקסים נותרה דלילה יחסית והאווירה היתה רגועה, אפילו משעממת. אולי היה זה הגשם, אולי היתה ציפייה שכפי שנכנע ללחץ וסילק את השוטרים מהכיכר, כך יזרוק ארדואן גם הפעם איזו עצם. זה לא קרה. ברגע שהוא פתח את הפה ביום ראשון, הוא שב על דבריו מיום שבת, תקף את המפגינים ואפילו האשים את הרשת החברתית טוויטר בהפצת שקרים שמפרים את השקט.
אילו היה ארדואן מאמץ את הקו של גול, היה הציבור נרגע. הרי רובנו לא מבקשים להפיל את השלטון ומבינים שזה לא יקרה. אבל ראש הממשלה שלנו מנותק לחלוטין ולא מסוגל להפנים את המסר של ההמון.
סביר להניח שבסביבה שלו מבינים היטב שהוא בצרה, אבל נראה שלאף אחד אין את האומץ להגיד לו את האמת. אז הוא ממשיך בשלו ומתעקש עדיין להראות שהוא בשליטה ושיש לו עוצמה. ספק אם יש מישהו שקונה את ההצגה הזאת.
קשה לדעת איך המחאה הזאת תסתיים. מוקדם עדיין להערכות כאלה. אבל אני מטיל ספק בכך שהעניינים יירגעו. כל החברים שלי בפייסבוק ובטוויטר מתאמים ביניהם את ההפגנות, אפילו בווקי-טוקי.
עוברים בין תקסים לבשיקטש, לא מפקירים את השטח לרגע. איסלאמיסטים שמתנגדים לממשלה (מוסלמים סוציאליים) וכן לאומנים חילוניים, משתתפים בהן אלה לצד אלה. אפילו אוהדי קבוצות הכדורגל היריבות של איסטנבול הולכים יד ביד. זה לא עניין של מה בכך. השאלה כעת היא מי יישבר קודם - האגו של ארדואן, או הציבור.
הכותב הוא תושב איסטנבול ופעיל בתנועת המחאה