טובת הילדים קודמת לכל
החלטתו של היועמ"ש לסגור את תיק החקירה נגד השופט החשוד בהכאת ילדיו היא החלטה אנושית חשובה המונעת נזק נוסף. אלימות כלפי ילדים אינה לגיטימית, אך לא תמיד היא מצדיקה אישום פלילי
הפרשה התפוצצה בחודש פברואר השנה ולא ירדה מהכותרות במשך ימים ארוכים. ב"קול ישראל" חשפו אז כי המשטרה ביקשה כבר לפני שלוש שנים את אישור היועץ לחקור את השופט בחשד להכאת ילדיו, ומאז לא ניתנה החלטה בעניין. בחלק מהדיווחים הואשם השופט ב"התעללות קשה" בשלושת ילדיו. קריאות שונות נשמעו להשעייתו המיידית, ועד מהרה הוא הודיע על "יציאה לחופשה".
אך את עיקר האש ספג היועץ וינשטיין, שהואשם ב"טיוח" המקרה, בסחבת ובפגיעה בעקרון השוויון בפני החוק. במהלך הסערה התקשורתית החליט היועץ להורות על חקירתו של השופט באזהרה. לאחר שהלה נחקר פעמיים והמשטרה מסרה את עמדתה כי קיימת תשתית ראייתית להגשת כתב אישום בתיק, הודיע כאמור היועץ כי השופט לא יועמד לדין וכי התיק נגדו ייסגר.
וינשטיין הסביר כי החלטתו נובעת בעיקר משיקולים של טובת הילדים ועמדת התביעה במקרים דומים. הגשת כתב אישום במקרה זה מחייבת את העדת הילדים נגד אביהם. חוקרת הילדים התנגדה לכך נחרצות, בטענה שהדבר יגרום להם נזק נפשי ורגשי. כמו כן, כפי שהעידה גרושתו של השופט, הילדים "אוהבים את אביהם אהבה עזה, מעריכים אותו ומכבדים אותו". כפייה עליהם להעיד במשפט פלילי נגדו תפגע בקשר זה.
עוד פירט היועץ, כי התנהגותו של השופט השתנתה לטובה, הילדים מתפקדים היטב, ונדמה שתקופת המשבר בחיי המשפחה תמה. וינשטיין הוסיף כי בלי להמעיט מחומרת מעשיו של השופט, לא מדובר ברף גבוה של אלימות – הילדים סיפרו על "פליקים", מקרה בודד של "בעיטה בישבן" והתפרצות אחת שכללה "צביטה חטופה בלחי" ו"תפיסה בזרוע".
מדובר במעשים בודדים שבוצעו לכאורה לפני תקופה ארוכה, במהלך תקופת משבר של גירושי ההורים. המעשים לא חזרו על עצמם וגם אנשי הרווחה לא מצאו לנכון להפריד בין הילדים לאב. היועץ התייחס בהחלטתו – צופה את הביקורת – למבחן בוזגלו בגרסתו ההפוכה: על פי חוות דעתה של הפרקליטות, כל תיק אחר היה נגנז בנסיבות דומות. העובדה שהחשוד הוא שופט אינה צריכה להביא לתוצאה אחרת ולהחמרה מיוחדת עמו.
זוהי החלטה חשובה, בעיקר עבור הילדים. מתן הבכורה לשיקול של טובת הילדים מלמד על רגישות ועל שיקול דעת זהיר בהפעלת הסמכות. למען האמת, לא צריך להיות איש מקצוע כדי להבין שבנסיבות המקרה הנוכחי, השימוש באגרוף הברזל של המשפט הפלילי בתוך המשפחה, במארג היחסים שבין ילדים-נערים לאביהם, עלול להסב נזק לכל המעורבים ובראש ובראשונה לילדים עצמם - ללא תועלת של ממש לצדו.
אין פירוש הדבר שהתנהלות המערכת הייתה חפה מטעויות; בקשת המשטרה לחקור את השופט נתקעה בצנרת משרד המשפטים במשך שנה וחצי לאחר ביצוע כל ההשלמות שדרש היועץ, ולא הוכרעה עד לחשיפה התקשורתית.
בנקודה זו הרוויח וינשטיין ביושר את הביקורת, הן מצד האינטרס הציבורי בחקר האמת והן מצד עינוי הדין שנגרם לשופט ולמשפחתו עקב הימשכות ההליכים שלא לצורך. אך בהתעלם מהכשלים הקודמים, ההחלטה הסופית על סגירת התיק מהשיקולים שפורטו היא החלטה אנושית חשובה המונעת נזק נוסף. אלימות כלפי ילדים כמובן אינה לגיטימית, אך לא תמיד היא מצדיקה אישום פלילי על כל משמעויותיו.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם