היועמ"ש החליף גלימת הסנגור בשומר הסף
וינשטיין עשוי לקבוע סטדנרט חדש במלחמה בשחיתות אנשי ציבור, שעשוי למנוע גם מרה"מ כהונה בתפקיד לאחר הגשת כתב אישום נגדו

העותרים התבססו על ההלכה המפורסמת של בית המשפט העליון בעניין דרעי ופנחסי, שקבעה כי על שרים להתפטר מכהונתם מרגע שמוגש נגדם כתב אישום. בג"ץ ביקש לקבל לידיו את עמדת שר הפנים, השר שמוסמך להפקיע את סמכויותיה של רשות מקומית מידי נבחריה ולהעבירה לוועדה קרואה. אלא שכאמור, במקום עמדת השר, הועברה לבג"ץ עמדת היועץ. וינשטיין, בעמדה תקדימית חדשנית ובעיקר נחרצת, קבע כי בר אינו ראוי להמשיך בתפקידו נוכח האישומים החמורים נגדו. הוא קבע כי החלטתה של מועצת העיר שלא להדיח את בר מתפקידו "לוקה בחוסר סבירות קיצוני ואינה יכולה לעמוד".
היות שהמדינה אינה מגנה על בר, הוא מיוצג בבג"ץ על ידי עורך דינו הפרטי, נבות תל צור. האחרון שיגר אתמול לבג"ץ את תגובתו לעמדת היועץ. אם למישהו היה ספק, בר, ראש העיר הוותיק, ממש לא מתרגש מדבריו הנחרצים של וינשטיין. הוא, כך מתברר, יישאר גם יישאר ראש העיר, וגם יתמודד בנובמבר על כהונה חדשה, כל עוד בג"ץ לא יקבע אחרת.
לדבריו, יש הבדל מהותי בין ההלכה המשפטית שחלה על שרים, שלא נבחרו לתפקידם על ידי הציבור, לבין ראשי ערים שלדבריו רק הציבור או נבחריו יכולים להדיחם. "הזכויות לבחור ולהיבחר הן מהזכויות הדמוקרטיות הבסיסיות ביותר בשיטתנו המשפטית", כתב תל צור. "הן מהות נשמת אפה של הדמוקרטיה, ומכאן חשיבותן הרבה. אין חולק כי הפסקת כהונתו של ראש עיר תגרום לפגיעה בזכויות יסוד אלה".
וינשטיין לא חולק על האבחנה העקרונית בין עובד ציבור לנבחר ציבור, אבל כותב כי "בעת האחרונה הולכות ומתרבות הנקודות שבהן בית המשפט מגלה את דעתו בנוגע לחשיבות של העמדת כלים מתחומי משפט מגוונים למאבק בשחיתות השלטונית".
תל צור ביקש מבג"ץ להרחיב את הרכב השופטים, ולא בכדי. כרגע יושבים בהרכב שלושה שופטים, שלושתם יוצאי התביעה הכללית. שניים מהם, עדנה ארבל ועוזי פוגלמן, נחשבים בעלי עמדות קשוחות בסוגיות של שחיתות שלטונית. ארבל, למשל, סברה בעבר שצריך למנוע מחיים רמון להתמנות לתפקיד משנה לראש הממשלה לאחר שהורשע במעשה מגונה (ולא הוטל עליו קלון). מולה עמד השופט אשר גרוניס, שבינתיים הפך לנשיא בית המשפט העליון. ככל שיורחב ההרכב, כך יש סיכוי שייכללו בו עוד שופטים, בעלי תפיסות שמרניות, הסבורים שבית המשפט לא צריך להתערב בזירה הפוליטית, בפרט כשמדובר בנבחרי ציבור.
בשלב זה של פרשת בר כבר למדנו משהו על שתי דמויות ציבוריות. למדנו כי היועץ החליף סוף-סוף את גלימת הסנגור בגלימת שומר הסף; ולמדנו כי ראש העיר הוותיק שם קצוץ על עמדות של שומרי סף (היה ראוי שלפחות ייקח חופשה עד שבג"ץ יאמר את דברו). עכשיו רק נשאר לחכות ולראות מה נלמד על בית המשפט העליון בראשות גרוניס, כשיקבל לראשונה החלטה משמעותית בדבר יחסו לכהונת נבחרי ציבור, חשודים ונאשמים.