צו השעה
פענוח הרצח בבר-נוער מעלה תהיות ושאלות מהותיות לגבי הרלוונטיות של צווי איסור הפרסום בעידן המידע
- אחרי הפארסה: המשטרה מחפשת דובר חדש
הבלבול גבר לאור קיום מסיבת העיתונאים של המשטרה והראיונות עם בכיריה. שואל את עצמו, או צריך שישאל את עצמו, האזרח הישראלי - האם היתה זו האפלה חיונית על פרטי הפרשה והמעורבים בה? או רק להטוטנות משפטית של הצדדים הנוטלים בה חלק? ראוי אף לשאול במה הועיל הצעד של החזרת צו איסור הפרסום על כנו, חרף העובדה שהפרטים היו 40 דקות "בחוץ" ונפרשו לאורכה ולרוחבה של הרשת.
ברפרוף לא מתוחכם מדי באמצעות הגורו המודרני "גוגל" למד מר ישראלי הסקרן בין רגע את כל הסיפור כולו. הסוסים כבר ברחו מן האורווה, דהרו ושעטו אל מרחבי הרשת האין סופיים. מישהו, בניסיון עקר ובלתי סביר, ניסה להשיבם הביתה.
ובעניין זה ראוי וכדאי להעלות שאלה שלישית במספר. לשם מה נדחתה ההחלטה בדבר הסרת הצו משלשום לאתמול? מושג הזמן מתכווץ בעידן המידע משעות לדקות. האם משהו מהותי השתנה בזמן הזה? האם דחיית מועד ההחלטה והגבלת העשייה העיתונאית היו מוצדקים וסבירים? ארגז הכלים שיצר המחוקק הישראלי נוצר ממניעים רלוונטיים ונכונים.
אף היום, בעידן הציוצים והפייסבוק, יש מקום וחשיבות לסודות ולחשאיות בנסיבות מסוימות ובהקשרים מסוימים - בחקירות משטרתיות ובסוגיות ביטחוניות או מדיניות. במובן הזה, גם הטענה לביטול מוסד הצנזורה, לדוגמא, מתעלמת מן הצרכים הלגיטימיים של מערכת הביטחון להגן על סודותיה החיוניים של מדינת ישראל.
הבעיה מתחילה כשעושים בכלים הללו שימוש תכוף ומקיף מדי עד שחיקתם והפיכתם לבלתי רלוונטיים בעיני אנשי התקשורת וצרכני המידע. זה היה נכון, אולי, לימים עברו. אולם רוח חדשה נושבת כבר למעלה משני עשורים.
האם לא הגיעה העת לברר לעומק מהו התוואי הנכון להתנהלות מערכות הממשל והמשפט בפרשות מתוקשרות, לאור קיומו של האינטרנט? הפרשה הזו, כמו קודמותיה, מעלה תהיות ושאלות מהותיות לגבי רלוונטיות צווי איסור הפרסום בעידן המידע. החלטות אשר עולה מהן בבירור אי הפנמה של כללי המשחק החדשים מסבות נזק לאמון שרוכשים אנשי התקשורת למערכת המשפט בישראל.
אמון התקשורת אינו עניין בטל. ניסיונם המצטבר של העיתונאים בישראל, הנבנה לאורך זמן ועל בסיס אירועי העבר, מעצב במידה רבה את יחסם למערכות השונות ולמחויבותם לפעול באופן אתי ומקצועי בממשק איתן. כדאי להיזכר במשל הרועה שהרבה בקריאותיו "זאב, זאב". לא יירחק היום ובקשות ליישור קו עם החלטות משפטיות בדבר החלת סודיות יפלו על אוזן ערלה של גורמים מתוך התקשורת, גם כאשר יהיו המניעים לכך בעלי טעם ומוצדקים.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם