ברמת העיקרון

(טור ושיר לא מדהים על הדו-פרצופיות כדרך חיים)

סופ
יהונתן גפן | 20/6/2013 18:28 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר RSS
תגיות: עברית
בעברית החדשה יש מילים שאני מקווה שלא ישרדו: "למנף", כי מעולם לא מינפתי כלום ועד כה גם שום דבר לא מינף אותי. "לזרום", משום שכל הבנות שביקשו ממני לעשות את זה הטביעו אותי. וגם ישמור אותי האל מכל מילות החיבה העבריות החדשות והדביקות. אני רוצה להרחיק מחיי את כל הנשים שקוראות לי "נשמה", כאילו הגוף שלי כבר עשה את שלו, ולא מזמן פיטרתי את נהג המונית שעובד איתי כבר שנתיים רק כי הוא קורא לי "מאמי", ועוד בבוקר.

יש לי פתקה מהרופא שמאשרת לי לנתק קשר עם כל מי שאומרת לי יותר מפעמיים בשיחה אחת "מהמם" או "מדהים", וגם יש לי בעיה עם כל מי שאומר לי על משהו שהוא היה "מרגש", משום שבדרך כלל מה שמרגש אותם משעמם אותי.

ויש עוד לא מעט מילים מיותרות שכאלה, שאני בהחלט משאיר אותן לרוביק רוזנטל, כי זאת העבודה שלו, אבל, חברות וחברים, אם הייתי צריך לבטל רק צמד מילים אחד בשפה העברית המתחדשת בארצנו העילגת, אין ספק שהייתי בוחר את "ברמת העיקרון".

יש לי בעיה רצינית עם האנשים הכאילו־פתוחים האלה, שיש להם עקרונות נעלים אבל זה לא מפריע להם להיות חלאות עם קבלות בחייהם האישיים, וזה השיר שכתבתי עליהם למרות שממש לא מגיע להם שיר, ברמת העיקרון.
× × ×

בְּאֹפֶן עֶקְרוֹנִי אֲנִי נֶגֶד יְרִידָה מֵהָאָרֶץ
אֲבָל בְּאֹפֶן אִישִׁי אִם יַצִּיעוּ לִי נַגִּיד
לִהְיוֹת שְׁלִיחַ הַשּׂמֹאל בִּנְיוּ יוֹרְק,
אַז בְּאֹפֶן עֶקְרוֹנִי אֵין לִי אֶרֶץ אֲחֶרֶת
אֲבָל בְּאֹפֶן אִישִׁי – נְיוּ יוֹרְק זֶה נְיוּ יוֹרְק.

בְּאֹפֶן עֶקְרוֹנִי אֲנִי בְּעַד שְׁתֵּי מְדִינוֹת לִשְׁנֵי עַמִּים
אֲבָל בְּאֹפֶן אִישִׁי גַם מְדִינָה אַחַת
זֶה יוֹתֵר מִדַּי בִּשְׁבִילִי.
בְּאֹפֶן עֶקְרוֹנִי אֲנִי בְּעַד הַמְּצִיאוּת וְנֶגֶד כֹּל הַסַּמִּים,
אֲבָל בְּאֹפֶן אִישִׁי: בֵּייבּ, תְּגַלְגְּלִי.

בְּאֹפֶן עֶקְרוֹנִי אֲנִי בְּעַד צֶדֶק חֶבְרָתִי
אֲבָל בְּאֹפֶן אִישִׁי כְּבַר הִפְנַמְתִּי
שֶׁהַחֶבְרָה לֹא צוֹדֶקֶת.
בְּאֹפֶן עֶקְרוֹנִי אֲנִי מַפְגִּין וּמְחָאָתִי
אֲבָל בְּאֹפֶן אִישִׁי אֲנִי עוֹשֶׂה לְבֵיתִי
וּבוֹהֶה שָׁעוֹת בַּטֶּלֶוִיזְיָה
וְּתַעַזְבוּ אוֹתִי בְּשֶׁקֶט.
בְּאֹפֶן עֶקְרוֹנִי אֲנִי קוֹרֵא לְכָל אֶחָד "אָחִי",
אֲבָל בְּאֹפֶן אִישִׁי – אַחִים זֶה מַעֲמָסָה.
בְּאֹפֶן עֶקְרוֹנִי אֲנִי בְּעַד הַזֶּמֶר הַמִּזְרָחִי
אֲבָל בְּאֹפֶן אִישִׁי שֶׁיְּשַׁלְּמוּ מַס הֲכְנָסָה.

בְּאֹפֶן עֶקְרוֹנִי אֲנִי דוֹגֵל בְּסוֹבְלָנוּת
אֲבָל בְּאֹפֶן אִישִׁי אֲנִי גֶבֶר עַצְבָּנִי
שבְּאֹפֶן עֶקְרוֹנִי הוּא נֶגֶד גִּזְעָנוּת
אֲבָל בְּאֹפֶן אִישִׁי - גֶּרְמָנִי זה גֶּרְמָנִי.

בְּאֹפֶן עֶקְרוֹנִי אֲנִי בְּעַד שִׁוְיוֹן בַּנֵּטֶל
אֲבָל בְּאֹפֶן אִישִׁי אֲנִי יוֹדֵע שֶׁהַנֵּטֶל הוּא אֲנִי.
בְּאֹפֶן עֶקְרוֹנִי אֲנִי מַה זֶה רוּחָנִי
אֲבָל בְּאֹפֶן אִישִׁי אֲנִי מַה זֶה בּוּרְגָּנִי.

בְּאֹפֶן עֶקְרוֹנִי אֲנִי בְּעַד שָׁלוֹם
אֲבָל בְּאֹפֶן אִישִׁי – הֲיִי שָׁלוֹם, יַקִּירָתִי.
בְּאֹפֶן עֶקְרוֹנִי אֲנִי שְׂמֹאל וְאָדֹם
אֲבָל בְּאֹפֶן אִישִׁי אֲנִי מֶרְכָּז וְּכָחֹל מַתַּכְתִּי.

בְּאֹפֶן עֶקְרוֹנִי עוֹד לֹא אָבְדָה תִּקְוָתֵנוּ
אֲבָל בְּאֹפֶן אִישִׁי כְּבַר לֹא עוֹמֵד לִי בַּהִמְנוֹן.
בְּאֹפֶן עֶקְרוֹנִי אֲנִי צִיוֹנִי אֲבָל בֵּינֵינוּ
מִישֶׁהוּ יָכֹל לְהַגִּיד לִי
אֵיפֹה זֶה צִיּוֹן?

אֹפֶן עֶקְרוֹנִי ואֹפֶן  אִישִׁי,
אֵיךְ לִשְׁנֵיהֶם בּכָל נוֹשֵׂא יֵשׁ מַה לְהַגִּיד.
אֲבָל בַּסּוֹף אֹפֶן אִישִׁי מְנַצֵּחַ
וְאֹפֶן
עֶקְרוֹנִי
תַּמִיד
מַפְסִיד.

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

יהונתן גפן

צילום: .

משורר, סופר, מופיע עם החומר שלו, בעל טור. פרסם למעלה מ-30 ספרי פרוזה ושירה ושירים למבוגרים וילדים: "שיני חלב", "אישה יקרה" "חומר טוב", "רומן אמריקאי, "הכבש השישה עשר", "אלרגיה" ועוד. ממחזותיו "נומה עמק", "קפריסין", "ג'וני הלך". תקליטורים: "הכבש השישה עשר", "שירה בלי ציבור" "יהונתן גפן אומר שירי אהבה", ועוד. שימש כשנתיים כתב מעריב בלונדון וכארבע שנים כתב העיתון בניו יורק ובוסטון

לכל הטורים של יהונתן גפן

עוד ב''דעות''

פייסבוק