ההפיכה כבר החלה
בישראל מבינים כי מורסי ככל הנראה כבר לא רלוונטי, אך לא ממהרים לחגוג את נפילת האחים המוסלמים, שבטווח הקצר התגלו כגורם מייצב
- מורסי דחה את האולטימטום שהציב לו הצבא המצרי
צריך לקחת את הדיוק המדהים של ההערכה הזו בפרופורציה: את רוב ההתפתחויות המסעירות של השנים האחרונות במזרח התיכון דווקא פספסו כל גורמי ההערכה בישראל ובמערב (כולל ההפיכה הראשונה במצרים). אבל במקרה הזה ההערכה התגלתה כמדויקת ממש - יום השנה לשלטון מורסי היה גם היום הראשון למה שנראה כהפיכה שלטונית נוספת.
מבחינת גורמי ביטחון בישראל, ההפיכה כבר בעיצומה. הסיכויים שמורסי יישאר לאורך זמן ליד הגה השלטון, לאחר האולטימטום שנתן הצבא אתמול, הם נמוכים מאוד. כמו תמיד, קשה מאוד לעכל ולהבין בזמן אמת אירועים היסטוריים גדולים, כמו אלה שמתרחשים במצרים השבוע, אבל כבר ניתן לקבוע כי הפלת מורסי (אם אכן תושלם) היא רק עוד חוליה אחת בסדרה של אירועים שמתרחשים במזרח התיכון בשנים האחרונות.
האדמה באזור החלה לרעוד בשל הכוח שצברו ההומנים בעידן הרשתות החברתיות באינטרנט כבר ב-2011, ועדיין לא נמצא שיווי משקל אזורי חדש. במערכת הביטחון מעריכים כי האזור ימשיך להיות מאוד לא יציב לפחות לעוד חמש עד עשר שנים, במקרה הטוב.
וכרגיל, השאלה הראשונה שעולה היא אם ההתפתחות החדשה טובה לישראל או מזיקה לאינטרסים שלנו. הפעם התשובה מעורבת: מצד אחד כישלון הניסוי השלטוני של האחים המוסלמים במצרים הוא טוב לישראל בטווח הזמן הארוך. האחים המוסלמים המצרים מובילים קו אידיאולוגי חסר פשרות, שהעמיד את עתיד הסכם השלום עם ישראל בסכנה. הם היו עלולים לבסס את כוחם ואת אחיזתם בכל רחבי מצרים, ואז ייתכן שהיו מודיעים על התנערותם מההסכם שעליו חתם אנואר סאדאת לפני כ-35 שנים .
מצד שני, הבשורות ממצרים אינן חיוביות לישראל בטווח הזמן הקצר. קודם כל ומעל לכל, היציבות היחסית ששררה במצרים בשנה האחרונה יכולה להתגלות כעדיפה על הכאוס שעוד ישתולל שם, במיוחד כאשר עדיין לא ידוע מי יתפוס את השלטון, במקרה שהאחים המוסלמים באמת יפנו אותו.
מעבר לכך, האחים המוסלמים התגלו בשנה האחרונה כפרגמטים מעל ומעבר לציפיות: הם איפשרו את המשך הדיאלוג הביטחוני עם ישראל (דיאלוג שמבוצע כדבר שבשגרה על ידי המודיעין הצבאי המצרי), ובחודשים האחרונים אף ניהלו מלחמה ביחד עם ישראל, ובלחץ ארה"ב, נגד הברחות הנשק מסיני לכיוון רצועת עזה. מאז מבצע "עמוד ענן" התקשה חמאס לחדש את מלאי הפאג'רים שלו, הרבה בזכות המלחמה הזו.
וגם זה לא הכל: האחים המוסלמים התגלו כגורם מייצב מבחינה אזורית. הם היו הכוח מאחורי הפסקת האש שהשתררה ברצועת עזה מאז "עמוד ענן", וכפו על חמאס להמשיך לשמר אותה, גם במחיר של עימות מול ארגונים אחרים, כמו אחרי כמה מקרי ירי לעבר ישראל בתקופה האחרונה. בנוסף, האחים החלו לנהל מלחמה נגד לוחמי הג'יהאד העולמי שפרוסים בכל רחבי סיני. באחרונה גם התייצבו לצד הציר הסוני בעימות הפנים-מוסלמי מול הציר השיעי של איראן, סוריה וחיזבאללה.
אירועי אתמול מוכיחים כי עם כל הכבוד למורסי, שניסה להשתלט על הצבא המצרי, הצבא עדיין חזק ממנו. זו בשורה חשובה מאוד לישראל. ועוד משהו: האירועים מרחיקים את סכנת המלחמה הקונוונציונלית בחזית המצרית בעוד כמה שנים טובות. ככל שמדינות ערביות עסוקות יותר במלחמות פנימיות - כך יש להן פחות אנרגיה ומוטיבציה להיערך לעימות מחודש מולנו.
בישראל אין בשלב זה כוננות ובאזורי הגבול לא ניכרת השפעה של האירועים במצרים. מה שמתרחש שם הוא מאבק כוחות פנימי בין הצבא לאחים המוסלמים. הצבא לא יפתח באש נגד העם. ייתכן שייקח את השלטון שוב לתקופת ביניים, כמו אחרי נפילת מובארק.