חומר של מלחמת אחים
למרבה הצער, במצרים שאחרי מובארק לא התפתחה תחושת קולקטיב שתחתיה יכולים כולם לשבת יחד ולפתור סכסוכים בדרכי שלום
יכול להתברר כחרב פיפיות: לצד מיליוני המפגינים החוגגים, עלולה לצאת כעת לרחובות כמות דומה של תומכי הנשיא המודח, שיסרבו לקבל את ההכרעה.
דווקא בשל התערבות הצבא, הסיכוי שהתמונה הסורית תחזור על עצמה במצרים כעת גבוה מאוד. הצבא קיבל, בלית ברירה, החלטה רעה; הוא לא יכול היה לקבל החלטה טובה במקרה הזה, וכל צעד שהיה נוקט בו היה עשוי להתברר ברבות הימים כבעל משמעות הרסנית.
יותר מדי אנשים במצרים חשו עוד קודם להודעת הצבא שמדובר ביום דרמטי, שכל התרחשות בו היא בגדר "עכשיו או לעולם לא": מתנגדי הנשיא חשו שאם ישובו לבתיהם, מורסי והאחים ישלטו בהם לתמיד; האחים המוסלמים היו בטוחים שאם הזכייה תילקח מהם בכוח הזרוע, הם יתרסקו כארגון שהגיע אל מחוז חפצו וכשל במשימה לשמור על ההישג.
כל צד ביקש לעצמו ניצחון מוחלט, שני המחנות שאפו להנחיל תבוסה מוחצת לצד היריבה. למרבה הצער, במצרים שאחרי חוסני מובארק לא התפתחה תחושת קולקטיב שתחתיה יכולים כולם לשבת יחד ולפתור סכסוכים בדרכי שלום.
כל הנסיבות במצרים היוו דלק סילוני למה שאנו רואים כעת: הקיטוב התרבותי, ההקצנה הפוליטית, הקיץ הלוהט, הכלכלה הקורסת, האבטלה הגדולה, היעדר התקווה, האלימות הגוברת, הרמדאן המתקרב ואוצר המילים הקיצוני.
מי שהקשיב בימים האחרונים לדוברים המצרים שהופיעו בתקשורת, משני עברי המתרס, גילו אוצר מילים וביטויים חדש ומדאיג שהשתלט על השיח הציבורי. הדבר החל כבר בשם התנועה המתנגדת למורסי, שלקחה לעצמה את השם "תמרוד" - "מרד". זו לא הייתה הפגנה, זו לא הייתה מחאה - זה היה מרד.
הסיסמה הנפוצה ביותר הייתה "אירחל", "הסתלק", זהה לזו שהונפה נגד מובארק בדמדומי שלטונו. עבור מורסי, כנשיא שנבחר בבחירות הדמוקרטיות הראשונות בתולדות מצרים, לא היה עלבון חמור יותר. גם הקריאות "העם רוצה להפיל את המשטר" ו"מורסי - כורסי" (מורסי, כיסא-כמי שנאחז בתפקידו), הבהירו שמדובר מבחינת המפגינים במשטר ללא לגיטימציה, בדיוק כמו זה שנפל לפני שנתיים וחצי.
על אותה לגיטימציה בדיוק ניסו לשחק תומכי מורסי, שנצמדו לזכייתם בבחירות.הגורם החדש, המאיים, הוא השימוש המוגבר שעושים שני הצדדים בביטויים מוחלטים שלא נשמעו בעבר - "לא נוותר", " קו אדום", " דם יישפך". אלו חומרים שאסון לאומי עשוי מהם, ולא ברור האם הציבור ייעתר לקריאת הצבא "לגלות אחריות". מצרים יכולה בהחלט להידרדר למלחמת אחים, כמו סוריה.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם