חוקי המהפכה המסתוריים

המעבר המהיר מרודנות למשטר דמוקרטי במצרים היה דמיוני, כמעט על סף הבלתי אפשרי. איש כיום כבר לא יודע מה יילד יום

אראל סג''ל | 7/7/2013 8:48 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר RSS
בשנת 1950 יצא לדרך מבצע של הסי.אי.איי בשם "פרויקט Fat Fucker) "FF) בתרגום לעברית מנומסת - "מבצע השמן המזורגג". האמריקאים התייאשו מהמלך המצרי פארוק או בתוארו המלא: "פארוק הראשון, מלך מצרים וסודאן, ריבון נוביה, כורדופאן ודראפור, בברכת האלוהים".

"הפוסטרים הקרועים של מובראק החליפו פוסטרים אחרים שכנראה יוחלפו שוב". הפגנות במצרים צילום: איי-פי
התנהלותו המושחתת וממשלו חסר היכולת הביאו את האמריקאים לרצות בהחלפתו וכך נתן הממשל את ברכת הדרך שבשתיקה לקשר שרקמו נגדו קצינים צעירים בראשות מוחמד נג'יב וג'אמל עבד אל נאצר.

בעשרים ושלושה ביולי 1952 הודח המלך המצרי פארוק שנודע בחיבתו לנשים, הימורים, זלילה וכייסות. לא בהכרח בסדר הזה. פארוק כונה "הגנב מקהיר" בין היתר משום שבמהלך ביקור רשמי באיראן, הוא גנב חרב טקסית מהשאה האיראני ובטיול בלונדון הוא כייס שעון כיס מוינסטון צ' רצ'יל.

למרבה מזלו, בניגוד לקולגה העיראקי שלו, המלך פייסל שגמר אחרי היכרות אינטימית עם האספלט של כבישי בגדד, המלך המצרי יצא לגלות הוללת בריביירה הצרפתית שם המשיך את אורח חייו הפזרני והבזבזני. הוא בעיקר אכל את עצמו למוות. אמרו עליו שהוא "בטן עם ראש". במרס65' הוא נפח את נשמתו האחרונה על שולחן האוכל אחרי ארוחה דשנה וכבדה במיוחד.

גם ימי שלטונו של מוחמד נג'יב לא ארכו. נאצר האשים אותו באהדה לאחים המוסלמים ובטיפוח שאיפות רודניות. בפברואר 1954 הודח. כך או כך, בתפניות פוליטיות כאלו ואחרות, שונות ומשונות, שולט הצבא במצרים. רבים צופים בנפש חפצה במהפכה המצרית על שני חלקיה, מתעלמים מנסיבות היסטוריות, כלכליות וחברתיות. קרל מרקס חשש בצדק מהפיכה קומוניסטית ברוסיה בשל הדי.אן.איי התרבותי, חברתי וכלכלי של רוסיה. והוא צדק.
מופתעים

מצרים נשלטת בצורה רודניתריכוזית כבר למעלה מ-7,000 שנה. המעבר המהיר מרודנות למשטר דמוקרטי היה דמיוני כמעט על סף הבלתי אפשרי. הפוסטרים הקרועים של מובראק החליפו פוסטרים אחרים שכנראה יוחלפו שוב. גורמי מודיעין במערב, ממשלות ופרשנים חמורי סבר ורוויי חשיבות עצמית שוב הופתעו - כיצד לא צפו את הבאות. המידע הגולמי הזורם מן השטח יותר משמסייע, מבלבל.

תחזיות אפוקליפטיות, תובנות והערכות מצב הם קש וגבבה ברוח. ארגוני מודיעין בעלי משאבי עתק לא יודעים מה יילד יום. הקלות הבלתי נסבלת של הפרשנות האוטומטית בעקבות ההפיכה במצרים לפיה מדובר במאבק דיכוטומי בין חילונים לדתיים הוא פשטני ועקר.

באזור שלנו אין חילוניות ליברלית אתאיסטית, אלוהים תמיד נוכח. ואם להיות הוגנים, דמוקרטיה בשיאה לא הייתה כאן. מנהיגות דמוקרטית מחליפים בקלפי לא באמצעות צבא שבמשך שישה עשורים היווה את חוט השדרה של השלטון המצרי וגם כיום, הוא המעסיק הגדול במצרים.

מה יהיה? ולדימיר איליץ' לנין שידע דבר אחד או שנים על מהפכות אמר "זה בלתי אפשרי לחזות את הזמן והתקדמות המהפכה משום שהיא פחות או יותר נשלטת על ידי החוקים המסתוריים שלה". לפחות לא משעמם כאן אף פעם.

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
בלוגים של אריאל סגל

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

עוד ב''דעות''

פייסבוק