לקראת ההתנגשות הבאה במצרים
'האחים המוסלמים' יתאוששו מההלם של אובדן השלטון במצרים. רק אחרי שיפגינו שוב את כוחם תיפתח הדרך לשיתוף פעולה עם הצבא
עוד בחדשות:
- דיווח: ראשות ממשלת מצרים הוצעה למייסד המפלגה הסוציאל-דמוקרטית
- מנסור הושבע: "רוח המהפכה מחייבת לא להמליך דיקטטורים"
- זו לא דמוקרטיה / דעה
המשגה הזה עלה להם ביוקר. אלא שיותר מכל טעות טקטית או פוליטית, שילמו מורסי וה'אחים' את מחיר ההתרסקות הכלכלית של מצרים. במצב שבו כל אזרח זכאי לרכוש עד שלוש פיתות ביום, האבטלה מזנקת והפסקות חשמל פוקדות את כל הערים, גם אוהדיו של הנשיא המוסלמי הראשון אינם ששים לצאת לרחובות כדי להגן על השלטון.
מבחינת הציבור שבחר בו, הפיכת מצרים למדינת הלכה אסלאמית היא כעת מטרה משנית לייצוב הכלכלה, עקירת השחיתות של ימי חוסני מובארכ והפסקת השימוש בצווים לשעת חירום. 'האחים' נכשלו בשלושת המבחנים הללו; היכולת הארגונית המרשימה של 'האחים המוסלמים' אפשרה להם לנצח בבחירות ולתפוס את השלטון בקלות לאחר נפילת מובארכ. כעת הגיע תורו של הצבא להמחיש את עוצמתו ואת שיקול הדעת שלו.
ראוי לשים לב לתכנון המדוקדק ולירידה לפרטים של המועצה הצבאית: מפריסת הכוחות בקהיר בשעות שלפני פקיעת האולטימטום ועד היעלמותו של גנרל עבד אלפתאח סיסי מהאקרנים בימים שלאחר ההפיכה, וזאת כדי למזער את התחושה מבית ומחוץ של הפיכה צבאית. זו גם הסיבה שהצבא מזיז כעת לקדמת הבמה אזרחים כמו מוחמד אל-בראדעי. האחרון מוכר היטב במערב, אולם אין לו את הכריזמה או את היכולת לגבש מאחוריו תמיכה ציבורית רחבה.
'האחים המוסלמים' והצבא, שני הכוחות המאורגנים היחידים במצרים, ימשיכו להיאבק על השלטון במדינה השסועה גם בשנים הבאות. הגנרל סיסי מכיר היטב את 'האחים', והוא יודע שהם לא מתכוונים לוותר על מעמדם בחברה. הם אינם מתכוונים לחזור לפעול במחשכים, ויכולתם לשנע המוני בוחרים תהיה המרכיב הקריטי בכל מערכת בחירות חופשית שתתקיים במצרים בשנים הבאות.
אבל 'האחים' אינם רק תנועה דתית או פוליטית אלא הם גם ואפילו בעיקר רעיון - אידאה המייצגת תפיסה עמוקה של משמעות האסלאם בניהול חיי המדינה. בזכות האמונה הזו, הגדולה מסיפורו האישי של כל מנהיג או מטיף, הצליחה התנועה לשרוד תשעים שנה של רדיפה. היא גם זו שתעזור לה להתאושש מהטראומה של אובדן השלטון.
הדיבורים על "ניצחון החילונים" הם יותר משאלת לב מערבית מאשר מציאות. מפגיני תחריר הרי הפכו את הכיכר לרחבת תפילה עצומה מדי ערב, ואילו הגנרל סיסי עצמו הוא מוסלמי אדוק, שמדריכיו במכללה הצבאית בארצות הברית עוד זוכרים את הלהט שבו הסביר להם על האסלאם.
במצרים יש אמנם שכבה של חילונים גמורים, מהסוג שרואים בסרטים המצריים, אולם מדובר במיעוט שבמיעוט, שתפקידו הפוליטי הולך ומצטמצם מאז שנות ה-90. תבוסת 'האחים' בסיבוב הנוכחי אינה מעידה על נסיגת האסלאם.
החודשים הקרובים יזמנו מבחני כוח רבים לצבא ול'אחים המוסלמים', שעלולים להפוך גם להתנגשויות אלימות ברחובות הערים הגדולות. כמיהת הציבור לסדר ולביטחון אישי תשרת את הצבא בטווח הקצר, אך הגנרלים אינם יכולים להרשות לעצמם חזרה על השנה שלאחר הדחת מובארכ, שבה כל צרותיה של המדינה זוהו עמם.
האינטרס המיידי של הצבא הוא שילוב 'האחים המוסלמים' בשלטון, אולם מדובר באתגר לא פשוט. סביר יותר להניח שהאחים ינסו לנצל את תחושות הזעם והעלבון בקרב תומכיהם בשביל להביא לפיזורה של כל ממשלה שאינה ברשותם.
רק לאחר שכל אחד מהצדדים יזכה להפגין את כוחו עוד כמה פעמים, תיווצר אולי הקרקע לשיתוף הפעולה ולתהליך השיקום שלו משוועת כל כך מצרים.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם