על נאורות שמאלנית

אלה שנלחמים על זכותם של הבדואים לגור על שטחי אדמה עצומים, לא פוצים פה נגד תופעות כמו רצח על רקע "כבוד המשפחה", פוליגמיה ופשיעה פרועה

אראל סג''ל | 21/7/2013 9:30 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר RSS
אישור תוכנית הממשלה להסדרת התיישבות הבדואים בנגב, המוכרת כ"מתווה פרוור", עורר כצפוי מחלוקת עזה. בימין מתעבים אותה (בצדק), הערבים והבדואים מאיימים באינתיפאדה (מדוע לא עוצרים את טאלב א-סאנע על הסתה?) ובשמאל הנאור משחקים בקולוניאליזם סוג ז'.

"התיישבות פרועה ולא מסודרת, מיער יתיר ועד שיפולי הנגב המערבי". מפגינים נגד תוכנית פראוור צילום: פלאש 90
ד"ר ניב גורדון, גיבור אוניברסיטת באר שבע והחרמות על מדינת ישראל, אנטי-ציוני מתקדם, כתב במאמר באתר "ווינט" תחת הכותרת "לנשל בדואי ולנוח": "מדובר במעשה העקירה הגדול ביותר מאז מלחמת השחרור.

"מטרת התוכנית היא לייהד את הנגב. כדי לעשות זאת יצטרכו להתפנות חלק ניכר מ-70 אלף הבדואים הגרים כיום בכפרים 'לא מוכרים'. . . הגדרת היליד הבדואי כפולש זר היא התנאי המאפשר את ייהוד הארץ. האתוס שבשמו כל זה מתחולל מעוגן עתה במחויבות האתנוקרטית של ישראל לנשל את הלא-יהודים".

אז בואו נדבר על העובדות. ראשית, בכל הקשור בנגב, הריבונות הישראלית צווחת מהחור כעכבר בעל שיגעון גדלות. התמונה הכללית מבהילה. התיישבות פרועה ולא מסודרת, מיער יתיר ועד שיפולי הנגב המערבי. בחסות הביטוח הלאומי הבדואים בנגב מגיעים לשיעור הפוליגמיה הגבוה בעולם. קצב ההתרבות שלהם בלתי נתפס. האוכלוסייה מכפילה את עצמה כל 20-15 שנה. כ-200 אלף בדואים חיים כיום בנגב, ב-2025 יהיו כאן 400 אלף.

האכיפה היא בדיחה, במיוחד זו המשטרתית. אנשי הסיירת הירוקה מתלוצצים שהם כמו הילד ההולנדי עם האצבע בסכר, רק שהם עומדים עם האצבע והסכר כבר ברח. בתוכנית החדשה המדינה מבקשת לרכז בדואים בשטח מוסכם ולפצות את בעלי התביעות ב-50 אחוז מערך הקרקע. נשמע הגיוני? בהחלט, אלא שיש בעיה אחת. עקרונית.
נאורים וגזענים

גם היום, בעשרות ישובים בדואים, עומדים מגרשים ריקים שרק מחכים. אלה מגרשים מפותחים אחרי פרצלציה - חלום של כל זוג צעיר. מדוע? כי עבור הבדואי הכבוד הוא עד מוות. כמו שאין סיכוי לראות בדואי בחילופי זוגות, כך אין סיכוי לראות בדואי משבט אחד יושב על אדמה של בדואי משבט אחר, גם אם זה התפשר ופוצה על ידי המדינה.

מבחינתם העקשנות משתלמת. לאורך השנים המדינה הוכיחה יכולת התקפלות וגמישות של נערת גומי רומניה. אם פעם דיברו על פיצוי של 20 אחוז על תביעות בעלות (לפנים משורת הדין, משום שרוב התביעות נדחו בבתי המשפט), היום מדברים על העברת 50 אחוז מהקרקע ופיצוי נדיב.

גורמים בשמאל הפוסט-ציוני ובארגוני זכויות אדם המזילים דמעות תנין על עקירת הבדואים מבתיהם הלא חוקיים, לא טרחו להזיל ולו דמעה זעירה על מגורשי גוש קטיף. למה? משום שמבחינתם, הבדואי הוא יליד, נייטיב, והיהודי הוא קולוניאליסט שראוי לגור רק בקופסת נעליים בראשון.

כאן בולטת הצביעות המקופלת ב"נאורות" שלהם, כביכול. מצד אחד דרישה כי המדינה תתייחס אל הבדואי כאזרח שווה זכויות, ואף כאל היליד המקורי בעל זכות הראשונים על הקרקע (למרות שמדובר בקשקוש, חלק מהשבטים הגיעו מסיני); מצד שני, בכל מה שקשור לריבונות המדינה באכיפת חוק וסדר וערכים מערביים נאורים כמו "לא תשליך את בתך לתוך באר רק בגלל שחשבת שהיא דיברה עם גבר", הם ממלאים את פיהם רוק מתקדם, נאור ומתרפס.

לא תראו אותם יוצאים למלחמה בפוליגמיה, ברצח על כבוד המשפחה, בפשיעה הבדואית. הם מוכנים להילחם רק על הזכות האלוהית של כל בדואי לחיות בבית צמוד קרקע עם מספיק אדמה לעיזים שלו. הם הגזענים הנכנעים למזרח המעוות ברפלקס של רגשות אשם מדומיינים - הם, ולא המדינה המבקשת להסדיר ולהשליט חוק וסדר בדרום הפרוע.

אם מדינת ישראל לא תתעקש, בנחישות ורגישות לפחות כמו בגוש קטיף, לאכוף את ריבונותה - קרי את התוכנית להסדרת ההתיישבות הבדואית - אפשר להיפרד מהנגב.

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
בלוגים של אריאל סגל

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

עוד ב''דעות''

פייסבוק