האיחוד האירופי איחר ב- 20 שנה
צריך לברך על ההכרזה על חיזבאללה כארגון טרור, אלא שכמו תמיד העולם המערבי התעורר מאוחר, אולי אפילו מאוחר מדי
- כך שכנעה ישראל את האיחוד להכיר בחיזבאללה כארגון טרור
- נתניהו על החלטת האיחוד: "מקווה לצעדים ממשיים נגד חיזבאללה"
כמו תמיד, המערב מתעורר - אבל זה קורה מאוחר, אולי אפילו מאוחר מדיי. אין צורך בעבודת מודיעין מייגעת כדי לקשור את הארגון לשני פיגועי התופת בבואנוס איירס שבארגנטינה - נגד בניין השגרירות, ובהמשך נגד בניין הקהילה היהודית - לפני כעשרים שנה. השילוב הזה, בין אידאולוגיה מטורפת לבין יכולת צבאית מוכחת, היה צריך לעורר דאגה כבר מזמן.
היו שלבים שבהם נאבק הארגון בנוכחות הישראלית בלבנון. נשמות טובות מכרו לנו את הפרשנות שלפיה מדובר ב"ארגון התנגדות לגיטימי לכיבוש הישראלי". הם מכרו לנו בדיוק את אותה נוסחה גם בהקשר של חמאס. אלא ששנות התשעים חלפו ועברו. סיום הנוכחות הישראלית, או "סוף הכיבוש", לא גרמו להפניית המאמצים למען שיפור מעמדם של השיעים בלבנון.
נסראללה עצמו, כדי להבהיר שהוא לא נגד "הכיבוש", ואפילו לא נגד "הכיבוש הציוני של פלסטין", הכריז בשנת 2002: " אם היהודים יתרכזו בישראל, זה יחסוך מאתנו את הצורך לרדוף אחריהם בעולם הרחב".
כאשר יש מי שמנסה לטעון שהמטרה של איראן, חמאס, חיזבאללה ושאר גופים של האסלאם הרדיקלי אינם מאבק בכיבוש אלא למען הקמת ח'ליפות אסלאמית עולמית ולמען השמדת יהודים-הם נתקלים בטענות על פראנויה פשיסטית ושנאת מוסלמים. זה כמובן הבל, משום שלמרות כל המאמצים של גופים כמו חיזבאללה, אלקאעידה, חמאס ועוד ועוד לפגוע במערב, 99 אחוז מהקורבנות שלהם הם מוסלמים.
הפגיעה של חיזבאללה במערב בכלל וביהודים בפרט-במערב או בישראל - שואפת לאפס, לעומת הטבח שהוא מבצע, בעצם הימים הללו, במוסלמים סונים. המערב נע ונד בין ראייה מפוכחת של האסלאם הרדיקלי לבין שקיעה באשליות על כך שפייסנות תמתן ותרגיע את החיה הפראית. הדיון על חיזבאללה הוא רק דוגמה. הרי ככל שמדובר בחמאס, הסיפור יותר בוטה.
שם אין נועם חומסקי אחד, אלא מאות חומסקים שעובדים קשה כדי להפנות אצבע מאשימה נגד הסגר של ישראל וכדי להבהיר לעולם שמדובר ב"ארגון שעבר תהליך התמתנות". אינשאללה . אלא שעל כל הצהרה שנשמעת מתונה (הסכמה להודנא על קווי'67) יש הרבה יותר הצהרות שכוללות קריאות לא רק להחרבת הישות הישראלית, אלא גם להשמדת יהודים ולכיבוש המערב.
הדברים הללו אינם שוללים את גישת הפייסנות. אם יכריזו מחר חיזבאללה, אל-קאעידה, חמאס וטליבאן על קו חדש, על הפסקת הטרור וההסתה, לטובת הידברות ומציאת פתרונות בדרכי שלום - יהיה זה ראוי לדבר אתם, למרות העבר שלהם.
אלא שזה לא קורה. חיזבאללה מתעקש על המשך הטרור ועל טבח בסוריה, וחמאס מתעקש לסרב אפילו לתנאי הקוורטט והוא מעורב בתעשיית הפשע והג'יהאד בסיני. העולם החופשי צריך לעבור דרך ארוכה במסלול ההתפכחות, וההחלטה אתמול, עם כל הכבוד, היא צעד מאוד קטן בדרך מאוד ארוכה.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם