ביבי, תהיה בגין

האם תהיה רגיעה או מתיחות אחרי שחרור האסירים? תלוי את מי שואלים. וגם: לבני יכולה לצחוק על כל מי שצחק עליה

אברהם תירוש | 31/7/2013 8:29 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר RSS
שלוש הערות עם תחילת המו"מ עם הפלסטינים: 1. אחרי הכל, אף אחד עדיין אינו יודע מה באמת חושב אש הממשלה בנימין נתניהו ולאן הוא רוצה להגיע. ספק אם הוא בעצמו יודע. האם שינה את דעותיו? האם הוא מוכן עתה לממש פתרון של שתי מדינות לשני עמים, שבעבר פלט אותו כמעט בעל כורחו, ונכון לשם כך לוותר על רוב שטחי יהודה ושומרון, לפנות התנחלויות ולהתפשר גם בירושלים?

"ספק אם הוא יודע לאן הוא רוצה להגיע". נתניהו  צילום: עמוס בן גרשום לע''מ
או שמא ההליכה לשיחות עם הפלסטינים ושחרור האסירים אינם אלא מהלך טקטי שנועד לחלץ את ישראל מהקיפאון המדיני הפוגע בה ומהווה איום אסטרטגי עליה ועל הלגיטימיות שלה, ולגרום לכך שהפלסטינים יוצגו החלטית כסרבנים האשמים בטרפוד כל אפשרות להסדר.

אין לי תשובה לשאלה הזאת. סקר "הארץ-דיאלוג", שפורסם ביום שישי שעבר, אמנם קבע כי 59 אחוזים מהציבור אינם מאמינים שנתניהו מחויב לפתרון של שתי מדינות לשני עמים, ו-34 אחוזים בלבד מאמינים שכן. אבל רק הקב"ה בוחן כליות ולב, לא הסקרים.

נותרה אפוא למי שמייחל להסכם שלום עם הפלסטינים רק תפילה-בקשה אחת: שיקרה לנתניהו מה שקרה למנחם בגין מול מצרים. הוא, שהיה מנהיג תקיף ואידאולוגי גדול מנתניהו, הגיע אז למו"מ עם לאווים נחרצים שונים ועם עמדה מוצקה שהייתה מעוגנת במצע הליכוד, שלפיה חלק ניכר מסיני יישאר בידי ישראל, שם גם הבטיח לגור עם פרישתו. הוא חזר, אחרי הרבה ייסורים והתלבטויות, עם הסכם שלום שכלל ויתור על כל חצי האי.

נכון, יו"ש אינו סיני, ובגין אף חשב (וטעה) שבוויתור על כל סיני הוא מציל את יהודה ושומרון, אבל מצבה המדיני המסוכן של ישראל היום, באין הסכם עם הפלסטינים, ומה שצפוי לה אם הוא יימשך, אינו דומה למצבה מול מצרים והעולם ב-1997. אז תהיה בגין, נתניהו.  
לצחוק או לבכות

2. והנה עוד שאלה. ציטוט א': " לחידוש המשא ומתן יהיה אפקט של הרגעת השטח ביהודה ושומרון".
ציטוט ב': " אנו נמצאים בפתחו של מו"מ עם הפלסטינים, אשר ייארך כמה חודשים. אין בלבי ספק כי בתקופה זו תגבר המתיחות ולצדה ניסיונות כאלה ואחרים לפגוע בתהליך".

הציטוט הראשון הוא מפי ראש השב"כ יורם כהן, השני מפי השר לביטחון פנים יצחק אהרונוביץ'. מי משניהם צודק? תהיה הרגעה או תגבר המתיחות? גם לשאלה זו אין באמת תשובה. וכבר נכתב הרבה על יכולת החיזוי והנבואה של מומחים ואנשי מודיעין למיניהם.

3. אתם יכולים לצחוק עד מחר על שרת המשפטים ויו"ר צוות המו"מ הישראלי, ציפי לבני - צוחק מי שצוחק אחרון. לגלגנו ופקפקנו כולנו, מי בפומבי ומי בלבו, כשנכנסה במהלך בזק לממשלת נתניהו כדי לקדם משא ומתן עם הפלסטינים והתמנתה לעמוד בראש הצוות הישראלי למו"מ הזה.

זלזלנו, לא רק אנשי ימין, כשחזרה והבטיחה שהמו"מ הזה יכול להתקיים כאן ועכשיו. גם הסקרים לא החמיאו לה, ואותו סקר של "הארץ-דיאלוג" חתך את מספר המנדטים של התנועה משישה לשלושה בלבד. היום, עובדה, היא יושבת בניו יורק מול סאיב עריקאת ואנשיו, ואנו כאן, בחום יולי-אוגוסט, לא יודעים אם לצחוק או לבכות.

אז נכון, יש שם לצדה "מפקח" מטעם ראש הממשלה, עו"ד יצחק מולכו, וזה עדיין רק מו"מ על המו"מ, ומשברים ופיצוצים עוד יהיו, והסוף הטוב רחוק מלהיות מבטיח, וייתכן בכלל שהכל ייגמר בלא כלום ואולי אפילו בגרוע מזה. אבל בשלב זה לפחות, לבני, שם על גדות ההדסון, יכולה לצחוק על כל מי שצחק עליה.

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

אברהם תירוש

צילום: דעות

יליד תל-אביב, למד בישיבת "מרכז הרב" ואוניברסיטת תל-אביב, לשעבר חבר קיבוץ סעד. נשא בתפקידים בכירים ב"מעריב" מאז 1967, חתן פרס סוקולוב לעיתונות ב-1983 וקיבל אות מפעל חיים 2010 מטעם ארגון "בני ברית". עורך הקובץ "הציונות הדתית והמדינה". מרצה לתקשורת באוניברסיטת בר אילן

לכל הטורים של אברהם תירוש

עוד ב''דעות''

פייסבוק