מינוי הנגיד: לשדרג את הליכי ועדת טירקל
רק הפיכת תהליכי המינוי למהירים ושקופים יותר תחזיר את האמון והמוכנות של אנשים מוכשרים להצטרף לשירות הציבורי
עוד בנושא:
- נגיד בנק ישראל המיועד יעקב פרנקל הסיר המועמדות
- "אפקט פרנקל-ליידרמן": שני כלכלנים בכירים כבר סירבו לקבל את תפקיד הנגיד
- דוד קליין: "אין להשאיר את בחירת הנגיד בידי נתניהו ולפיד"
האיזון הופר כי ועדת טירקל למינוי בכירים בשירות הציבורי אמורה הייתה לתת למקבלי ההחלטות כלי דיסקרטי ואפקטיבי למיון מועמדים, אבל הפכה בפועל לכלי שרת בידי אינטרסנטים המעוניינים לחבל במינויים של הממשלה.
הטכניקה מאוד פשוטה: ניקח למשל מועמד פלוני לתפקיד ראש מוסד. ייתכן שגורמים מסוימים מעוניינים בטרפוד מינויו מכיוון שהוא מתנגד לתקיפה באיראן, או לחלופין מפני שהוא תומך בתקיפה כזו. או שנסתכל למשל על מועמד לתפקיד נגיד בנק ישראל. מטבע הדברים הוא יהיה שנוי במחלוקת בהתאם למדיניותו הכלכלית - אם הוא דוגל בכלכלת שוק קפיטליסטית, יימצאו לו מתנגדים חריפים מהשמאל הכלכלי, ואם הוא דוגל במדינת רווחה סוציאליסטית הוא יקומם עליו מתנגדים הדוגלים בשוק חופשי.
לפני עידן טירקל הדיון היה שקוף יחסית. התומכים והמתנגדים היו חייבים לנמק את עמדתם באופן ענייני, ולדון בכישורי המועמד ובהשקפת עולמו מבלי לפשפש לו בחצר האחורית האפלה. אך מה שקרה, בהפוך על הפוך, הוא שוועדת טירקל אפשרה לאינטרסנטים לזהם את תהליך המיון. היום כבר אין צורך לדון בכישוריו או בעמדותיו של המועמד. מספיק לשחרר ספינים ומכתבים אנונימיים לתקשורת, לייצר דיס-אינפורמציה על אירועי עבר עמומים, ובכך ליצור מחול שדים תקשורתי שיגרום לבעלי עצבים חלשים להתקפל מהר ולהסיר את מועמדותם.
המחיר הציבורי להפרת האיזון הוא יקר. פחות ופחות אנשים מוכשרים יהיו מוכנים להיכנס במודע לסיכון בהתבזות ציבורית. אף אחד לא רוצה לחטוף זובור. מנכ"לים בכירים יחששו מהעיתונאי שיעלה באוב אי דיוק בדיווח מס משנת תרפפ"ו, או משפט שהתפרש לא נכון על ידי חיילת ששירתה תחתם בסדיר.
התוצאה תהיה שהשירות הציבורי יתמלא באנשים בינוניים שלא טעו, בעיקר מפני שהם לא קיבלו בחייהם שום החלטה בעלת ערך. "אין ממנים פרנס על הציבור אלא אם כן קופה של שרצים תלויה לו מאחוריו", קבעו פעם חז"ל. הם כמובן לא התכוונו לכך שיש לחפש מושחתים לתפקידים בכירים, אבל הם כן רצו ללמד אותנו תובנה פשוטה על טבע האדם: מי שלא עושה לא טועה.
אנקדוטה קטנה. קרובת משפחה שלי קיבלה לאחרונה מכתב הוקרה ממשרד התחבורה על כך שבמשך שלושים שנה לא עברה אף עברת תנועה. למכתב צורף כרטיס זוגי לקפה ומאפה. הפרט הקטן שנעלם מעיני מחלקי הפרס הוא שהגברת אמנם הוציאה רישיון נהיגה בצעירותה, אך היא מעולם לא אחזה בהגה. שיקום מי שמכיר אדם נורמטיבי האוחז בהגה מדי יום ביומו שמעולם לא קיבל ד"וח משוטר.
הפתרון לתסבוכת הזו פשוט. יש לקדם במהירות שינוי חקיקה שיגדיר מחדש את הסמכויות של ועדת טירקל. המחוקק צריך להגדיר לוועדה רף מינימום מוסרי שיפסול מועמדים לתפקידים בכירים.
רף המינימום הזה צריך לכלול שלושה פרמטרים מרכזיים: הרשעה פלילית, חקירה פלילית שמתנהלת בהווה ועברות עבר שקשורות במישרין לתחום הפעילות של המינוי, כגון דיווח כוזב במסמכי תאגיד למי שמועמד לתפקיד כלכלי בכיר.
רפורמה כזו תוביל לכך שטענות מהסוג שמועמד מסוים התייעץ פעם עם אסטרולוג כלל לא יהיו רלוונטיות ויידחו על הסף מבלי להיחקר. מחול השדים ייקטע באבו. תהליך המינוי כולו יהיה הרבה יותר מהיר ושקוף. רק כך יחזרו האמון והמוכנות של אנשים מוכשרים להצטרף לשירות הציבורי.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם