חודש הסליחות
כשקם אתמול צעיר וביקש מהרב אלון להודות כי חטא, השיב הרב: "אני סולח ושוכח". כבוד הרב, התבלבלת. אתה הוא זה שצריך לבקש סליחה
הרב, שהשופטת שהרשיעה אותו כתבה כי הראיות שנאספו בחקירה מעידות על שורה של מעשים ועל שיטת פעולה, הגדיל לעשות מאוחר יותר במהלך השיעור עצמו, כשבתשובה לצעיר שקם באומץ וביקש ממנו להודות כי חטא, שב והזכיר כי אנו בחודש אלול: "אנו בחודש הסליחות, אני סולח ושוכח לו".
כבוד הרב אלון, קצת התבלבלת. מי שצריך לבקש היום סליחה זה אתה, לא אף אחד אחר. לא מאותו צעיר שהוצא אתמול בכוח על ידי מאמיניך, אלא מקורבנותיך, שעל פי העדויות שהצטברו בידי אנשי "פורום תקנ"ה" היו לא מעט כאלו במהלך השנים.
בימים האחרונים נכתב ודובר לא מעט על חשבון הנפש שהציונות הדתית מחויבת לעשות על רקע פרשת הרב אלון, בין אם יורשע או לא. ובכן, הוא הורשע. אבל עד שלא יזוכה בערכאה עליונה, אם וכאשר, כל הדיבורים הללו על חשבון נפש של ציבור שמעריץ את מי שהורשע בעבירת מין בצהריים וחוגג כאחרון הצדיקים בלילה בריקודים ובשירה, נשמעים כבר היום ריקים מתוכן.
אפשר לדבר על חשבון נפש עד סוף חגי תשרי, אבל אם עבריין מין מורשע מוצא עצמו עוד באותו ערב מוקף בעשרות מאמינים שסובבים אותו בחום, מוחאים כפיים ושרים לכבודו כאילו זכה אמש בפרס ישראל לחקר המקרא, הקריאה לחשבון נפש ככל הנראה תיפול על אוזניים ערלות.
קרובת משפחתו אמרה אתמול בגלי צה"ל כי "הרב אולי טעה כאיש חינוך, אבל להגיד שהייתה כוונה מינית? העובדות מדברות בשטח". ובכן, העובדות אכן מדברות בשטח, ובגינן הוא הורשע. העובדות מדברות על כוונה מינית, על פגיעה בנפשות צעירים תמימים שבאו לקבל חיזוק ויצאו מחדר הרב עם תחושת קורבנות שייתכן ולא תעבור כל חייהם.
באיגוד מרכזי הסיוע מדווחים על למעלה מ-900 פונים לקו הסיוע לגברים ולגברים דתיים מידי שנה. אם הרב המורשע לא יבקש סליחה מקורבנותיו, אולי לפחות הרשעתו תסייע בכך שתפרום עוד קצת את קשר השתיקה שאפיין גם את הפרשה הזו.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם