מסך עשן: די לרדוף צרכני קנאביס

המדינה מוציאה הון על מלחמה חסרת סיכוי במעשני הקנביס בעוד האלכוהוליסטים ומסניפי הריטלין חוגגים. הגיע הזמן לרפורמה

אראל סג''ל | 8/8/2013 9:03 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר RSS
אפילו בשווייץ, מדינה שמהותה סדר וניקיון עד רמת ההפרעה הפסיכיאטרית, מקום שבו אתה הולך לבית סוהר אם אתה מפליץ ברחוב, מזה עשר שנים השימוש במריחואנה לצריכה פרטית נחשב חוקי. כך גם אורוגוואי מהשבוע שעבר (לגליזציה מלאה), הולנד , פורטוגל, ספרד, צ' כיה, קנדה, ארגנטינה ואוסטרליה, מדינות שבהן לא ננקט הליך פלילי נגד המשתמש.

- הקנאביס הרפואי מקבל תעודת כשרות
- נדחתה הצעת חוק למתן קנאביס לפי מרשם

אבל בישראל החוק הקיים הופך מאות אלפי אזרחים טובים לעבריינים בעל כורחם. יש ביניהם רופאים, כלכלנים, משפטנים, אנשי הייטק ואפילו שרברבים. חלקם ימנים, אחרים שמאלנים, שומרי מצוות וחילונים. מבחינת החוק, הם פושעים. לעומת זאת, טיפוסים שגומרים בקבוק וודקה בערב או מורידים שורות של ריטלין הם אחלה אזרחים.

המדינה מודאגת מהשפעות בריאותיות? בדיחה. אדם יכול לשתות ולנפח את הכבד שלו עד לממדי כדורגל רעיל, לחטוף שחמת ולקבץ נדבות בצומת בלי שהמדינה תתערבב לו בדרינק. וזאת אף שההשפעות הפיזיות, הן קצרות הטווח והן ארוכות הטווח של אלכוהול, מסוכנות לאין שיעור מאלו של הקנביס. שלא לדבר על סיגריות ושומן טראנס. מבוגרים רשאים לצרוך אלכוהול באורח סביר (כמובן שלא בזמן הפעלת כור אטומי או משהו דומה), אז במה שונה הקנביס?

באותה מידה שאסור למכור אלכוהול לקטינים יש לאסור בחוק מכירת מריחואנה לקטינים, כנ"ל לגבי נהיגה תחת השפעתם. כל עוד האלכוהול נמכר ללא בעיות מעל גיל 18 למרות ההשלכות השליליות הרבות, התמכרות, נזק כלכלי וכו', יש משהו מאוד צבוע באיסור השימוש במריחואנה. מה ההבדל לעזאזל בין פרוזאק, ויסקי וחשיש, כל אחד והזבל שעושה לו טוב. מה אכפת למדינה מה אדם שותה או מעשן בפרטיות בביתו? אני למשל רוצה לעשן חסה, שמישהו יגיד לי לא.

במחקר של משרד הבריאות הצרפתי נקבע שמבין כל החומרים הנחשבים לנרקוטיים, מריחואנה נמצאת שלישית ברמת הסיכון, אלכוהול וכדורי הרגעה נמצאים ברמה השנייה. גם מתעבי הקנביס אינם יכולים להתווכח עם המציאות המגובה במחקרים רבים.

מדינת ישראל מוציאה הון עתק על מלחמה חסרת סיכוי במעשני הקנביס. שוטרים יודעים לספר כי הפשע הכרוך בקנביס אינו קשור במשתמש הקצה אלא בסוחרי הסמים, ואלו מתעשרים אך ורק בשל חוקי היצע וביקוש. יתרה מזאת, הכסף מהסמים מגיע לארגוני טרור בלבנון ובסיני, שיחטפו פגיעה כלכלית קשה מלגליזציה וגידול מקומי מורשה, משום שמקור גדול של כסף בלתי חוקי יפסיק להגיע לידיהם.

אני לא מתכוון להיתמם, בשאלת הלגליזציה יש צדדים לכאן ולכאן (יוצאת מהכלל היא המריחואנה הרפואית, בעניינה אין לקבל את התעמרות המדינה בחולים) הסטטיסטיקה ונתוני המחקרים יכולים להתעות ולהתקפל לנוחות עמדת הדובר. גם הטענות של חלק ממצדדי הלגליזציה לקונספירציה בין המדינה לחברות התרופות מגחכות את הטוענים ואינן עושות צדק עם טיעונים ראויים.

אז מה צריך לעשות? לבחון את הסוגיה ברצינות. על הכנסת להקים ועדה מקצועית ושקופה, אליה יזומנו כל הגורמים הנוגעים בדבר: מתנגדים ותומכים, משפטנים, אנשי משטרה, מדענים ואנשי תרבות. זו צריכה להיות ועדה שתעסוק בנושא, מתוך רצון לקבוע מדיניות ראויה למאה ה-21. 
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
בלוגים של אריאל סגל

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

עוד ב''דעות''

פייסבוק