טלוויזיה אחרת

הערוצים המסחריים קיבלו זיכיון להרוג את היצירתיות בטלוויזיה, והם עושים זאת בהצלחה כ"כ גדולה, עד שיום אחד היא תקבור גם אותם

יעל פז-מלמד | 8/8/2013 9:16 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר RSS
מתברר שיש מאבק איתנים בין שתי בחורות. לאחת קוראים אביבית בר זוהר, לשניה ליהיא גרינר. על מה המאבק? אין לי מושג, וזה גם ממש לא חשוב. איפה הוא מתנהל? בעיקר בערוצי הנישה, ומה שחשוב יותר - בתוכנית היומית של גיא פינס בערוץ 10 ובאתרי הרכילות באינטרנט ובעיתונים.

מדובר על שתי פליטות "האח הגדול" שמאז שיצאו מ"הבית", לא עשו שום דבר שמצדיק את אזכורן (כמו גם לפני הכניסה) חוץ מאשר להגיע לכל מיני מקומות שבהם מקבלים מוצרים חינם. וכמובן - ללכלך אחת על השנייה. אה, והן גם משתתפות בעוד איזו תוכנית ריאליטי זניחה שנבנית סביב הריב שלהן.

אמא'לה. משהו מפחיד ממש מתרחש לנגד עינינו ערב-ערב בשני ערוצי הטלוויזיה המסחריים, כמו גם בערוצי הנישה שלהם, ערוץ 24 למשל. מישהו או מישהם קיבלו מאיתנו זיכיון להרוג, והם עושים זאת בכל הכוח ובהצלחה רבה. זיכיון להרוג כל שביב של יצירתיות ישראלית בטלוויזיה, שעד לפני זמן לא רב הייתה מקור לגאווה.

זיכיון להרוג כל זכר של יצירה מקורית שמצליחה לגעת בחברה הישראלית, לצחוק או לבקר אותה, וגם להניע את תעשיית הקולנוע והטלוויזיה בארץ.

שלושה ימים בשבוע משדרת "קשת", ובשלושתם דופקים לנו בראש עם "האח הגדול". שני ערבים מלאים, ועוד אחד לפני ואחרי ומהצדדים. קשת ואבי ניר, העומד בראשה, מובילים את המהלך כולו. לא לחינם הוא הוגדר כאיש המשפיע ביותר בטלוויזיה. הם הכי חזקים, הכי מצליחים, וכולם הולכים אחריהם.

נכון של"אח הגדול" יש ממוצע רייטינג מדהים של למעלה מ-30 אחוז , ולכאורה זה הדבר היחיד שצריך לעניין אותם, אבל המחיר שכולנו משלמים על כך הוא בלתי נסבל, ואסור להסכים לו.

שתי הבחורות שהזכרנו קודם הן גיבורות התרבות החדשות של ישראל, ולא רק שאין לאן להוליך את הבושה - גם אין איפה לטמון את הראש כדי לא לראות את הדברים הללו מתרחשים. עילגות לשון, דיבורי שטויות וירידה למכנה המשותף הנמוך ביותר הם הבון-טון היום.

כל מיני פליטים של כל מיני תוכניות מהסוג הזה הם הגיבורים של חלק מהילדים, שמעצבים כרגע את אישיותם ואת העדפותיהם התרבותיות. הם המודל לחיקוי. מאות אלפי נערים ונערות רוצים להיות בדיוק כמוהם. מפורסמים בלי שום סיבה, חוץ מאשר הוולגריות שלהם, הביזאריות שלהם והכלום שהם מייצגים.

כרגע, רק החברה הישראלית כולה משלמת את המחיר, אבל בעתיד הלא רחוק - גם זכייניות הטלוויזיה ישלמו, ובגדול. כל אותם 65 או 70 אחוז שאינם צופים בתוכניות הללו ואין להם שום אלטרטיבה אחרת בערוצים הארציים, מכיוון שלצערנו ערוץ 1 לא מספק כזאת, בורחים לעבר ערוצי הכבלים והלוויין או שבכלל לא מחזיקים טלוויזיה בבית, כמו רבים מהאנשים הצעירים שבזים לה ממש. סדרות דרמה נפלאות מחכות לבורחים הללו, רובן מארה"ב, אבל גם מאנגליה וצרפת ושוודיה וכו'.

אנחנו יכולנו להיות יותר טובים מכולם יחד. יש לנו את הכוחות ואת הכותבים והשחקנים, אבל מנהלי הערוצים ויתרו עליהם, ולמעשה גם עלינו. כל אלו שמקווים שיום אחד נהיה מובילים גם בתחום הטלוויזיה, כמו בהיי-טק, כדאי שיתעוררו מהחלום. הם ויתרו כדי לעשות כסף קל, ובדרך הם משמידים תעשייה שלמה וברוכת כישרונות.

לא ברור מה תפקידה של הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו. בשביל מה היא קמה, ולמה צריך להחזיק אותה. מה שברור הוא שהיא אינה עושה מאומה כדי להציל אותנו מהררי הריאליטי שהשתלטו על חיינו, ושנזקם יתברר רק בעתיד. נקווה שאם וכאשר ייפתחו השמיים לעוד זכיינים עקב שיטת הרישיונות, תביא התחרות לקצת יותר מאמץ מצד הערוצים הקיימים ונקבל תוכניות פחות מעליבות ונמוכות. מגיעה לנו טלוויזיה אחרת.

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

יעל פז-מלמד

צילום: דעות

עיתונאית ועורכת במעריב. כותבת מאמרים פוליטיים וכן כתבות אישיות בנושאי פנאי ואוכל. עורכת את "בכיף", מוסף בענייני טיולים, תיירות, אוכל ופנאי

לכל הטורים של יעל פז-מלמד

עוד ב''דעות''

פייסבוק