קיצוץ הפנסיות: לפיד חובט בכם שוב
האיש שהבטיח להיות שופרו של מעמד הביניים מכה בו ללא רחמים. אין לראות בלפיד ובפקידיו כמי שאינטרס הציבור עומד מול עיניהם
הפעם על הכוונת נמצאת הפנסיה של העובדים, שרובם נמנים, כמובן, עם מעמד הביניים, המעמד שנהה אחר הבטחותיו של יו"ר יש עתיד ותרם רבות להצלחתו המרשימה בבחירות האחרונות.
כמו הנימוקים לגזרות האחרות של לפיד, הנימוק לקיצוץ בקצבאות הפנסיה נשען לכאורה על שיקולים ענייניים. הוא נובע, אומרים פקידי האוצר, מכורח המציאות. קצבאות הפנסיה, עולה הטענה, חושבו על בסיס ההנחה שתושג תשואה שנתית של כ-4 אחוזים בממוצע. התחזית הזו מתגלה כאופטימית מדי ובלתי ריאלית.
הריבית הנמוכה במשק, פרי מדיניותו של בנק ישראל, מסכלת את האפשרות שהקצבאות ישיגו את התשואה הצפויה. אז מה עושים? חותכים את הקצבאות ב-10 אחוז . למה? כדי למנוע גירעון אקטוארי בקרנות הפנסיה. למה? כדי לא ליצור מצב שבו הדורות החדשים שייכנסו לשוק העבודה ייאלצו לסבסד את הקצבאות של המבוגרים שיפרשו משוק העבודה.
הקיצוצים הללו, יאמרו פקידי האוצר, הם כורח המציאות. האומנם? האם אין פתרון חלופי? בוודאי שיש. המדינה יכולה, לדוגמה, לערוב לקרנות הפנסיה וליצור מנגנון שתפקידו לשמור על גובה הקצבאות. אכן, זה מחייב מקורות מימון חדשים, אך אם תרצה למצוא אותם היא תצליח.
זה הכל עניין של סדרי עדיפויות. עד כה היא ידעה להיטיב עם התאגידים הגדולים, הגיע הזמן שהיא תיטיב, ולו במעט, עם העובדים. וקיימים פתרונות נוספים. ניתן לפעול באופן אגרסיבי כדי להוריד את עלויות הניהול בקרנות הפנסיה וכך לספוג את הערכת היתר של התשואות של הקרנות. ניתן גם למתן את הקיצוץ, ולהורידו, נניח, ל-5 אחוזים בלבד.
בהינתן דפוסי הפעולה של שר האוצר ושל פקידי שר האוצר, שיקול דעתם המקצועי מוטל בספק. אין לראות בהם כמי שהאינטרס של הציבור עומד מול עיניהם. ההודעה על הכוונה של האוצר לקצץ בקצבאות הפנסיה לא עוררה עד כה סערה בקרב ציבור העובדים. אפשר שהוא עדיין לא עיכל את רוע הגזרה המתוכננת.
אם כן, זה הזמן להתריע: שר האוצר הולך להכות בנו ללא רחם.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם