אתגר לישראל: היא אינה יכולה לשתוק
העובדה שמעשה כמו שימוש בנשק כימי מתבצע בריש גלי, היא תמרור שישראל וגם האנושות שוחרת זכויות האדם אינן יכולות להתעלם ממנו
הועלו סימני שאלה לגבי ההתקפה לפני יומיים, שבה מתו מעל 1,000 אזרחים בפאתי דמשק, מרחק קצר ממקום משכנם של פקחי האו"ם. אך אפשר לקבוע כי מקור סימני השאלה הוא בכך שלמדינות המערב, ובראשן ארה"ב, יש עניין ביצירת ספקות לגבי אמיתות הדיווחים מסוריה.
כך עשה אובמה כאשר בעת ביקורו בישראל במרס השנה התקבל דיווח על שימוש בנשק כימי. הוא טען שאין לכך הוכחות. בסופו של דבר הספקות הוסרו. אין היום ספק שמשטר אסד עשה שימוש בנשק כימי נגד אזרחיו.
מכל שיטות ההכחשה, המפוקפקת ביותר היא זו הטוענת שאין יעילות צבאית בנשק כימי ושאין משמעות לכך שמתוך 100 אלף הרוגים, כמה מאות - או אלפים - מתו מנשק כימי. אבל יש הבדל עקרוני. זהו נשק להשמדה המונית, ואין זה משנה מדוע הוא הוגדר ככזה. מי שמשתמש בנשק להשמדה המונית עושה זאת לצורכי הרתעה והטלת טרור. הוא גם מצהיר על נכונות לבצע רצח עם.
העובדה שמעשה כזה מתבצע בריש גלי היא תמרור שישראל וגם האנושות שוחרת זכויות האדם אינן יכולות להתעלם ממנו.
הכוחות שיכלו עד היום לרסן במעט את המלחמה בסוריה אינם קיימים עוד מבחינת אסד או כל שליט מזרח-תיכוני אחר. זו הידרדרות שמעלה את הסיכויים למעבר ממלחמות אזרחים פנימיות להתנגשות מוסלמית עם ישראל. יותר ויותר עלולים מנהיגים מציר סוריה-איראן-חיזבאללה לחשוב שהדרך לעשות סדר במחנה היא לתקוף את ישראל.
אפשר לפרש את השימוש בנשק כימי כהתרסה נגד ארה"ב ונגד ישראל: קבעתם קווים אדומים, מה תעשו לנו עכשיו? אף שישראל התייצבה עד היום באמינות מאחורי הקווים האדומים שלה ושמרה על ההרתעה, היא תצטרך לשקול אם כל הדיבורים בעבר על נשק להשמדה המונית לא מחייבים אותה לפעולה. עדיף שהאמריקאים ייצאו למהלך צבאי. אלא שאפשר להמר שאובמה לא יורה לכוחותיו לפעול. כיוון שכך, עולה השאלה אם ישראל יכולה לפעול בעצמה גם כדי להצהיר במעשים הצהרה מוסרית.
ישראל לא יכולה לקחת על עצמה משימה כמו אכיפת איסור טיסות מעל סוריה, אבל תקיפת מתקני ייצור או מאגרים של נשק כימי זה במסגרת היכולות שלה. בעקבות ההתקפה הכימית האחרונה שוב עלתה ההשוואה בין מלחמת סוריה למלחמת האזרחים בספרד בין השנים 1939-1936. המודל של ספרד רלוונטי משום ששם היה ניסוי כלים למלחמת העולם השנייה.
שם נחשפה חולשתן של הדמוקרטיות שלא היו מוכנות לתת גיבוי ולהושיט סיוע ממשי לכוחות הרפובליקניים המפולגים. ומנגד, גרמניה הנאצית ואיטליה הפשיסטית העניקו את מלוא הסיוע לפרנקו. היום ממלאות את התפקיד הזה איראן ורוסיה. היום, כשהאיום גדול יותר, גם ההרתעה הישראלית צריכה לעלות מדרגה.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם