ללכת בלי ולהרגיש עם: דילמת התקיפה בסוריה

מה שמסתמן כשימוש בנשק כימי בסוריה הוביל את אובמה למצב כזה שלפעול בכוח הוא לא רוצה, ולשבת בחיבוק ידיים הוא לא יכול

אורי אליצור | 26/8/2013 8:28 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר RSS
השאלה הצבאית והמדינית שמטרידה את ברק אובמה היא איך אפשר ללכת בלי ולהרגיש עם. גורם אמריקני בכיר אמר ש"כמעט בטוח" שמשטר אסד אכן השתמש בנשק כימי, ואילו שר הביטחון שלנו, משה (בוגי) יעלון, כבר אמר שהוא בטוח לגמרי.

עוד בנושא:
- קמרון דוחק באובמה לתקוף בסוריה בעקבות השימוש בנשק כימי
- דיווח: דמפסי ובכירי צבא מהעולם ידונו בתקיפה אפשרית בסוריה
- איך תראה מתקפה אמריקאית בסוריה?

אלא שיש כאן שתי שאלות שונות: ראשית, האם נעשה שימוש בנשק כימי, ושנית - מי עשה זאת. בשאלה הראשונה התשובה החיובית כמעט בטוחה על פי הגרסה האמריקנית, ובטוחה לגמרי על פי גרסת שר הביטחון שלנו. השאלה השנייה הרבה יותר קשה לבירור, ועם כל הכבוד לזרועות המודיעין שלנו ושל אמריקה, היא כמעט בלתי-אפשרית להוכחה חד-משמעית.

עצם העובדה שהמורדים הם הצד הנפגע לא מחייבת את המסקנה שהמשטר הוא הגורם הפוגע. אי אפשר לדעת מי מהם נגד מי, מי מצויד בנשק להשמדה המונית ומי שם מסוגל להרוג המוני אנשים וילדים בגז רק כדי להפיל את התיק על משטר אסד ולגרור את המערב להתערבות צבאית שתחסל אותו.

וגם ההפך נכון - עצם העובדה שמבחינת מפת האינטרסים מאוד לא כדאי ולא חיוני לאסד כרגע לעשות שימוש בנשק כזה, ואילו למורדים כדאי מאוד לביים התקפה כימית על אזרחים בצד שלהם, בכל זאת לא מחייבת את המסקנה שמדובר בפרובוקציה של אחת מקבוצות המורדים.

המלחמה בסוריה כבר הגיעה לממדים של מלחמת הכול בכול. היא גם דתית גם עדתית, גם קרב הישרדות נואש עם הגב לקיר וגם שרשרת אינסופית של נקמות דם הדדיות בין שבטים ומפלגות וקבוצות. יכול להיות שבעל הבית השתגע, ומישהו בצד של המשטר עם או בלי הוראה מגבוה שפך את חמתו על השכונה הזו באמצעות נשק להשמדה המונית.

מה שברור הוא, עד כמה שהדבר ציני ואכזרי נוכח שורות המתים וסבל הפצועים, שההתקפה הכימית הזו עשויה להיות המתנה הכי גדולה למורדים, נקודת המפנה האסטרטגית שהם מצפים לה בכיליון עיניים. אם אכן המערב יתערב עכשיו - ולו באופן דומה למה שנעשה בלוב של קדאפי - הרי הטבח האכזרי בעורף המורדים יביא להם סוף-סוף את ראשו של אסד על מגש.

אבל אובמה ככל הנראה לא הולך לתת להם את המתנה הזו. ראשית, צבא ארה"ב הסתבך ביותר מדי ביצות מזרח-תיכוניות בשנים האחרונות, ואחד הדגלים המרכזיים של ממשל אובמה הוא לצאת משם ולא להסתבך עוד.

שנית, בניגוד לימי עיראק ואפגניסטן, שבהם אמריקה הייתה מעצמת על יחידה, עכשיו לא מדובר רק בהסתבכות עם סוריה אלא עם רוסיה ועם איראן, וגם טורקיה עלולה לצאת משליטה. ושלישית, העולם כבר יודע שסוריה היא מין סברה ושתילה, שבה התערבות לטובת צד אחד תגרום טבח המוני של הצד השני.

ובכל זאת, יהא אשר יהא, מי שירה את הנשק הכימי בפרוורי דמשק תפס את נשיא ארה"ב במילה בצורה הכי בוטה ובאופן שהוא לא יכול להרשות לעצמו לעבור לסדר היום. בשורה התחתונה, לפעול בכוח אובמה לא רוצה, ולשבת בחיבוק ידיים הוא לא יכול.

מה שנשאר לו לעשות הוא מין "כאילו" כזה - גם לא לשתוק וגם לא להגזים. לשגר כמה טילים מהים לכיוון ארמונו של אסד ולהתפלל שזה יצטלם טוב, יעשה הרבה רעש, אבל לא יהיה הגורם שיכריע את המערכה.

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

אורי אליצור

צילום:

זוכה פרס סוקולוב למפעל חיים בתחום העיתונאות הכתובה, עורך משנה של "מקור ראשון"

לכל הטורים של אורי אליצור

עוד ב''דעות''

פייסבוק