האם אסד ילחץ על הכפתור?
"טעה מי שסבר שאהיה מתון יותר מאבי", אמר בשאר אל-אסד בדצמבר 2000, חצי שנה לאחר שעלה לשלטון. 12 שנים לאחר מכן, נשיא סוריה מוכיח לאזרחיו ולעולם כולו את רצינות דבריו
הצבא הסורי ספג מהלומה ואילו דמשק נערכה למגננה. עתה, כשהבירה הסורית הייתה בטווח פגיעה של תותחי צה"ל, מלבד זו של חיל-האוויר הישראלי, החליט הנשיא הסורי להבריח את משפחתו לצפון, להרי אנצריה – מעוזם של העלאווים מאז המאה העשירית.
חלפו שמונה שנים, השנה היא 1981 ובשאר כבר בן 16. עתה נדרש אביו להתמודד מול אתגר נוסף: מזה חמש שנים מתחולל מרד של תנועת "האחים המוסלמים" בסוריה, במטרה להפיל את השלטון ולהקים תחתיו מדינת הלכה אסלאמית. סמלי משטר הועלו באש; חברי מפלגת הבעת' נרצחו; חיילים נטבחו; ואילו אסד האב עצמו ניצל מניסיון התנקשות. חרף המצב הקשה, העיד באסל, אחיו הגדול של בשאר, כי הייתה לו ולבני משפחתו תחושת ביטחון: "הרגשתי שבכוחי להגן על עצמי. כולנו, הילדים, היינו משוכנעים שאם יקרה משהו לאחד מאיתנו, לא יהיה לדבר השפעה פוליטית על אבינו".
עתה, מתמודד בשאר אל-אסד עם משבר משל עצמו, משבר, שבמידה מסוימת, יצר במו ידיו. סוריה נשארה מדינה סגורה שאזרחיה נרדפים, כלכלתה כושלת והחלום לקידום חברתי-מעמדי היה לנחלתם של מתי מעט. מי שחשב שינהג אחרת מאביו - טעה (תשאלו את מזכירת המדינה קלינטון שכינתה אותו "הרפורמטור הגדול" בזמן שבסוריה כבר פרצה האלימות ב-2011).
"טעה מי שסבר שאהיה מתון יותר מאבי. האמריקאים חושבים שהדור שלנו הוא דור פרגמטי, אולם בפועל מגלים בני דורי ואף אני בתוכם, דבקות רבה יותר מבני דורו של אבי בעקרונות לאומיים ופאן-ערביים".
את הדברים הללו אמר בשאר אל-אסד בראיון בדצמבר 2000, חצי שנה לאחר שעלה לשלטון במקום אביו. 12 שנים לאחר אותו הראיון אסד מוכיח לסורים ולעולם כולו את רצינות דבריו.
עתה נשאלת השאלה האם אסד יגיב מול ישראל אם ארצות הברית תנחית מהלומה על סוריה? לא לחינם נפתח מאמר זה בתיאור של שני אירועים, אשר בהחלט יכולים להיחשב כטראומטיים עבור כל ילד. סוג של אירועים מעצבים. בנוסף לכך, אל לנו לשכוח את עברה של העדה העלאווית. מדובר בעדה שנחשבת לכופרת באסלאם. לאורך מאות בשנים היא נרדפה על-ידי הסונים, ומעמדה החברתי היה תמיד בתחתית של התחתית.
כדי להמחיש עד כמה היה מעמד עדה העלאווית נמוך אציין שאבות היו מוכרים את בנותיהם לשפחות שישרתו בבתי הסונים, משום שלא יכלו לדאוג לפרנסתן. ומכאן, כאשר אתה נושא על כתפיך מטען מן הסוג הזה של אסד, מטען של תחושת נרדפות; של פרנויה תמידית, כאילו כולם (האופוזיציה הסורית, המערב וגרורתו ישראל) רוצים במפלתו; של הצורך להוכיח את יכולותיך קבל-עם ועדה (שהרי בשאר לא יועד להיות מחליפו של אביו, אלא אחיו המוכשר ממנו, באסל, שמת ב-1994), המטען הזה בהחלט יכול להוביל לתגובה צבאית סורית נגד ישראל ושכנותיה.
"תמות נפשי עם פלישתים", יגיד אסד וילחץ על הכפתור. "אם אני נופל כולם נופלים יחד איתי". שהרי, בעיניים מפוכחות, הסיכוי שלו לשרוד, ולו מתקפה אמריקאית נקודתית, יפחת עשרות מונים מן הסיכוי שיש לו עכשיו, טרם התקיפה. זו בוודאי תעניק למורדים רוח-גבית לפתוח במתקפה על דמשק, ולהתחיל במהלך שיוביל אותם לניצחון. אסד יודע זאת, ולא צפוי לוותר כל-כך מהר על כיסאו. "ברירת שמשון", עשויה, אם כן, להיות אופציה מאוד ריאלית עבורו.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם