כך "מחקו" את סגן סימן-טוב
ועדת אגרנט ניסתה לחקור מדוע צה"ל לא היה מוכן למלחמה כשפרצה בשתיים בצהריים. די ברור היום שצה"ל למעשה לא הופתע
שאנחנו יודעים". בגלל ההפתעה שבה מצא את עצמו עם ישראל פתאום באמצע יום הכיפורים תשל"ד בעיצומה של מלחמה קשה ביותר, מותקף בשתי חזיתות מצפון ומדרום, נשארה המלחמה בקטעים מסוימים בלתי מובנת. מכאן הצורך הקבוע שלא בא על סיפוקו בעוד ועוד מידע וגילויים על אותה מלחמה.
ועדת אגרנט ניסתה לחקור בעיקר מדוע צה"ל לא היה מוכן כראוי למלחמה כשפרצה ב-6 באוקטובר בשתיים בצהריים. די ברור היום שצה"ל למעשה לא הופתע. הוועדה ניסתה לפצח את החידה, מדוע הכוחות בסיני לא היו ערוכים בצורה הגיונית מול המתקפה המצרית. היו בסיני בפתיחת המלחמה שלוש חטיבות שריון סדירות, אך רק אחת נפרסה לאורך הקו. עוד שאלה: מדוע חטיבה 14 לא הגיעה לעמדות?
משך שנים איש לא העלה בדעתו כי הכוחות קיבלו הנחייה לא לזוז עד הרגע האחרון, כדי למנוע הסלמה. ישראל חששה באותו יום מ"הדרדרות". משך שנים אחרי המלחמה לא היה ידוע שלישראל היה ארכי-סוכן בצמרת המצרית. גם נושא "האמצעים המיוחדים" של אמ"ן רק נרמז. הגילויים בשני הנושאים האלה רק הוסיפו ערפל ל(אי)הבנת נושא ההתרעה הבלתי-מספקת שנתן המודיעין.
הוועדה הפכה לשנויה במחלוקת בציבור בגלל המסקנות האישיות שלה. היא חקרה את יחסי הדרג המדיני עם הדרג הצבאי, ומיקדה אחריות ספציפית רק בדרג הצבאי. זה היה צעד ענק ראשון בתהליך המשפטיזציה בתחום הביטחון.
וכך העיד קמ"ן פיקוד דרום, סא"ל גדליה דוד, בפני הוועדה: "היה קצין אחד שהציג אפשרות אחרת והיא של הכנות למלחמה, רק דחינו את הנחתו. אחר כך השתמשנו גם בידיעות מחקר. זה היה סגן סימן-טוב (...). סימן-טוב העלה אותם בשעתו, לפני המלחמה, על הכתב".
השופט אגרנט: "כאשר הוא (סגן סימן-טוב) בשלישי באוקטובר מעלה קודם כל הערכה ראשונה: תרגיל. אחר כך הוא מעלה הערכה מסויגת של נטיית המצרים למלחמה. מדוע צריך היה למחוק את זה? אינני מבין". סא "ל דוד: "זו היתה דעתו כאמור. הופיעה תחת הכותרת הערכה מסויגת (...) לי זה לא נראה. סימן-טוב לא נשאר בדעתו אחרי הדיון".
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם