מו"מ עם הרשות בסימן ההססנות האמריקאית

מי שמציע שבהסכמי שלום עתידיים עם הפלסטינים נשים את מבטחנו ב"ערבויות בינלאומיות" שיספקו לנו ביטחון - שישכח מזה

עמוס גלבוע | 2/9/2013 8:42 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר RSS
האם תהיה בכלל תקיפה אמריקאית כלשהי בסוריה? זה נמצא בחיק הקונגרס האמריקאי ובחיק האלים. להלן שלושה לקחים שלי מכל מה שכבר התרחש בשבועיים האחרונים בנושא הסורי.

הראשון קשור לאמינות. בתנ"ך ישנו הסיפור על "רמטכ"ל" צבא אשור, אז אחת משתי מעצמות-העל, הגוער במלך יהודה ששם מבטחו במצרים, אז מעצמת-העל השנייה, שהיא אינה אלא "משענת קנה רצוץ".

כאשר לרודנים נשק להשמדה המונית הם לא עומדים בפיתוי. אסד
כאשר לרודנים נשק להשמדה המונית הם לא עומדים בפיתוי. אסד 
דומני שכך ניתן להגדיר את ארה"ב של אובמה. אם מול סוריה, בפעולה צבאית מוגבלת, נשיא ארה"ב מתנודד, מהסס, כמעט מתחנן שיורידו אותו מהעץ, והכל כדרכו במילים נמלצות - מה יהיה מול איראן? ולא רק אובמה.

מזכ"ל נאט"ו מצהיר שמשטר אסד הוא שהפעיל נשק כימי, וזה מזעזע, אבל זה לא עניינה של נאט"ו להגיב. על האו"ם אין מה לדבר, כמו על "האיחוד האירופי". מי שמציע שבהסכמי שלום עתידיים עם הפלסטינים נשים את מבטחנו ב"ערבויות בינלאומיות", או שכוח של נאט"ו יבוא לשטחים, וכל זה על מנת לספק לנו ביטחון (במקום צה"ל) - שישכח מזה.


אני חושב שלא צריך הרבה דמיון כדי לראות את שביעות הרצון על פניהם של הרשעים בטהרן, בדמשק, בדאחייה של בירות. הם מריחים חולשה כמו כלבי ציד, ומבינים שאם בכלל תהיה פעולה אמריקאית הרי שתהיה בגדר סטירה קלה, ולאחריה אסד יוכל להמשיך במעשיו במטוסים, טילים, טנקים וסתם סכיני שחיטה. את הפעלת הנשק הכימי אולי ידחה קצת.
"הקו האדום" נזיל

הלקח השני נוגע לנשק ההשמדה ההמונית. ראינו אצל סדאם חוסיין, ועכשיו אנו רואים זאת אצל אסד. כאשר בידי הרודנים האכזרים הללו יש נשק השמדה המונית, מגיע הרגע בו הם לא יכולים להתאפק מלהשתמש בו.

סדאם חוסין הפעיל אותו נגד איראן ונגד כפר כורדי. אסד התחיל להפעילו כמעשה של שגרה על מנת להשליט אימה וטרור. ואנחנו, בני תרבות המערב, לא מבינים את ההיגיון שלו: לא מספיקים לו המטוסים וכל הטילים והרקטות כדי להרוג? עובדה. הוא מצפצף על הטאבו הבינלאומי להפעלת נשק כימי.

עולה כמובן השאלה: מתי הוא הפעיל נשק כימי - כשחש שמצבו גרוע או דווקא כשחש שמצבו משתפר? בכל מקרה, דומני שכל מי שנותן סיכוי כמעט אפסי שאיראן תפעיל נשק גרעיני אם וכאשר יהיה בידיה, היה רצוי שיוסיף כמה אחוזים. כאשר אני שומע את האיומים האיראניים הנוכחיים, אני מנסה לדמיין אילו איומים הם ישמיעו אם יהיה נשק גרעיני בידם, ואם נוכל לפטור אותם כסתם "רטוריקה" שאין מאחוריה ממש.

הלקח השלישי קשור ל"קו אדום". הנשיא אובמה חייב את עצמו ל"קו אדום" בנושא הפעלת נשק כימי על ידי משטר אסד. זאת התחייבות היוצרת בעיות. ראשית, מי שמציב את ה"קו האדום" צריך להיות בטוח שכאשר זה יופר, הוא יהיה מוכן ומסוגל להגיב כפי שאיים. אם נכונות כזו אינה קיימת מלכתחילה, אזי מוטב שלא להציב בכלל את הקו.

זה לא משחק של יחסי ציבור ושל דיבורים בעלמא. דומני שזה המצב עם אובמה שהתחייב "רטורית". שנית , כאשר קובעים "קו אדום" אי אפשר לדעת מה תהיינה בעתיד הנסיבות שבהן יופר "הקו האדום" ויהיה צורך לממש את האיום. הן עלולות להיות שונות לגמרי מאלו ששררו כאשר נקבע ה"קו האדום".

למשל, נתניהו קבע שה"קו האדום" עבור מדינת ישראל הוא כאשר האיראנים יעשירו 250 ק"ג אורנים ברמה של 20 אחוזים שתאפשר להם לייצר מהר פצצה גרעינית אחת. מה תהיינה אז הנסיבות? לך ותדע. אז מה יהיה עם התקיפה? שוב יחזרו הקשקושים על "איך תיראה התקיפה"?

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

עמוס גלבוע

צילום: דעות

יליד ישראל, מוסמך האוניברסיטה העברית במדעי המזרח וערבית, תא"ל במיל'. שימש בתפקידי מודיעין בכירים וכיועץ ראש הממשלה לענייני ערבים. כיום משמש כיועץ לענייני מודיעין ומרצה במרכז הבינתחומי בהרצליה.

לכל הטורים של עמוס גלבוע

עוד ב''דעות''

פייסבוק