וינשטיין לבג"ץ: כל ראש עיר נאשם ייבחן לגופו
בתשובתו לבג"ץ, וינשטיין לא שלל התמודדות של ראשי ערים שנגדם הוגשו כתבי אישום. היום יחשוף העליון אם עמדתו לוחמנית יותר
היום אולי נקבל רמז אם מבין שבעת השופטים שיישבו בבג"ץ ראשי הערים הנאשמים, יש כאלה המחזיקים בעמדה מיליטנטית יותר מזאת.
עוד בנושא:
- סגן ראש עיריית רעננה נעצר בחשד לקבלת שוחד
- אישום בעבירות שוחד הוגש נגד ראש עיריית ר"ג צבי בר
- דרמה ברבנות הראשית: הרב יונה מצגר נחקר בחשד לקבלת שוחד
לאחר שווינשטיין סירב להגן על בר בבג"ץ וטען כי לנוכח כתב האישום שהוגש נגדועליו להתפטר מתפקידו (עמדה שבפועל הובילה להודעתו כי לא יתמודד בבחירות הקרובות), שוגרו במהירות עתירות נוספות לבג"ץ. האחת נגד ראש העיר רמת-השרון יצחק רוכברגר, המואשם בעברות של רישום כוזב במסמכי תאגיד והפרת אמונים, והשנייה נגד ראש העיר נצרת, שמעון גפסו, המואשם בעברת לקיחת שוחד.
בתשובותיו לעתירות מבהיר היועץ מהם הקריטריונים שעל פיהם, לדעתו, בית משפט צריך להתערב אם ראש עיר שמוגש נגדו כתב אישום מבקש להישאר בתפקידו ומועצת העיר לא מדיחה אותו: כתב אישום המופלג בחומרתו; התפרסות העברות על פני כמה שנים; פרשיות המצביעות על דפוס פעולה עקבי לאורך שנים; ביצוע העברות במסגרת התפקיד הציבורי, וכשהמשרה הציבורית שימשה כלי לביצוען.
העברות לכאורה של רוכברגר בוצעו בין השנים 2007-2003, במהלך כהונתו כראש עיר, כמנכ"ל וכיו"ר דירקטוריון של קרן השתלמות של עובדי הרשויות המקומיות. היועץ, באמצעות פרקליטי מחלקת הבג"צים, קובע כי העברות בוצעו בזיקה לתפקידו ולכן ייתכן שאמות המידה להתפטרות מתמלאים כאן. אלא שבשלב ראשון, אומר היועץ, המועצה צריכה להתכנס כדי להכריע בדבר המשך כהונתו, ורק אם המועצה תקבל החלטה שבעיניו לא תהיה סבירה, הרי שאז יבקש מבג"ץ להתערב.
במקרה של רוכברגר המועצה טרם התכנסה, והיועץ מקבל בהבנה את העובדה כי היא גם לא תתכנס עד הבחירות. באשר לשאלה אם אפשר למנוע ממועמד להתמודד כאשר מונח כנגדו כתב אישום, כותבת המדינה: "קיימים פנים לכאן ולכאן. המדינה סבורה כי הנסיבות הקונקרטיות של העתירה דנן אינן מחייבות הכרעה בשאלה אם ומהן הנסיבות המתאימות לחיוב מועמד להסיר מועמדותו, וניתן להשאיר את ההכרעה בה לעת מצוא". זו עמדה מוזרה ולא ממש מוסברת של המדינה לבג"ץ - מתי תהיה זו "עת מצוא"?
פרשת גפסו מטעה. מצד אחד הוא מואשם בסעיף החמור משלל סעיפי הצווארון הלבן שאיש ציבור יכול להיות מואשם בהם - סעיף השוחד - ומצד שני כתב האישום אינו מייחס לו שוחד כספי אלא טובת הנאה פוליטית בדמות התפטרות של יריב פוליטי בתמורה למניעת פיטורי אשת היריב ממשרתה ביחידת סמך של העירייה.
במקרה של גפסו, המועצה כן התכנסה ונמנעה מהדחה. היועץ קובע: "לעת הזאת החלטת המועצה מצויה במתחם הסבירות (...) העברה שבגינה הוגש כתב אישום נגד מר גפסו אכן מגלה חומרתה עקב זיקתה לתפקיד הציבורי, אולם לא מתקיימים בה מאפייני חומרה יתרה נוכח העובדה שמדובר לכאורה במעשה בודד - להבדיל מסדר פרשיות הנפרסות על פני ציר הזמן, והתמורה שניתנה לכאורה אינה בהיקף כזה שהופך את החומרה הקיימת ליתרה".
היועץ מסייג את עמדתו נוכח העובדה כי ישנה החלטה נוספת, כפופה לשימוע, להגיש כתב אישום נגד גפסו גם בפרשת שוחד כספי; אולם עניין זה יהיה רלוונטי רק לאחר שההחלטה להגיש כתב אישום תהיה סופית (וספק רב אם זה יקרה עד לבחירות הקרבות).
אז למדנו שהיועץ מבקש אולי לקבוע נורמות שינחו אותו איך וכיצד יש לפסול ראשי ערים שהוגש נגדם כתב אישום, אך הוא ממש לא מספק אמירה גורפת על ראשי ערים מואשמים. היועץ יוצר דיפרנציאציה בפרשות - כל מקרה לגופו.
ומה לגבי הזכות להתמודד? האם מי שעומד למשפט פלילי יוכל תמיד להתמודד? כאמור, בעניין הזה מבקש וינשטיין לחכות ל"עת מצוא". היום אולי נשמע רמז אם מי מהשופטים סבור כי העת הגיעה.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם