הארכת כהונתו של גנץ – צעד מתבקש ומחויב

תקופת שירות בתפקיד הרמטכ"ל של פחות מארבע שנים אינה רצינית. הרמטכ"ל צריך לקבל הזדמנות משמעותית להשפיע על הצבא

עמיר רפפורט | 13/9/2013 7:53 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר RSS
בקשר שבין שר הביטחון לרמטכ"ל יש עוד דמות מרכזית: ראש הממשלה בנימין נתניהו. למעשה, נתניהו-יעלון-גנץ הם הטרויקה שמנהלת את העניינים הביטחוניים הרגישים של המדינה. הם נפגשים לדיונים ארוכים בביתו של נתניהו בקיסריה או בקריה בתל אביב.

עוד בדעות:
- בן דרור ימיני: איפה חשבון הנפש שלנו?
- גיא מרוז: היית אוכל את הכלב שלך?
- אראל סג"ל: אפילו בתל אביב צריך את יום כיפור

בנימין נתניהו מרים כוסית עם משה יעלון ובני גנץ
בנימין נתניהו מרים כוסית עם משה יעלון ובני גנץ  צילום: עמוס בן גרשום, לע''מ
הם לא מדליפים ולא מספרים על הישיבות האלה, יש ביניהם אמון בסיסי. גם השר לעניינים אסטרגיים, השר להגנת העורף וראשי המוסד והשב"כ נמצאים בדיונים חשובים בקבינט, אבל הם לא באמת שייכים למטבחון הביטחוני שהתגבש בחצי השנה האחרונה. על רקע האמון הזה אין פלא שיעלון האריך אתמול לגנץ את הכהונה בשנה רביעית.

אבל האמת היא שכל הטקס מיותר מלכתחילה: כהונה של כל רמטכ"ל חייבת להיות ארבע שנים לפחות. כל פרק זמן מתחת לזה אינו רציני. במשך שנה עד שנה וחצי כל רמטכ"ל חדש רק מבסס את מעמדו ומגבש תוכנית לפי תפיסתו. בחצי שנה האחרונה הוא ברווז צולע, כאשר כל הצמרת הצבאית כבר מתחנפת למחליפו. לכן אם רוצים שרמטכ"ל יוכל להשפיע באמת על צה"ל חייבים לתת לו לכהן בתפקיד לא פחות מפרק הזמן הזה.

הארכת הכהונה - אילוף הסורר

הסיבה שכהונת רמטכ"ל אינה קצובה מראש לארבע שנים היא תקלה. הרמטכ"ל הוא בעל התפקיד היחיד בצמרת הביטחונית שאינו יודע מראש כמה זמן ישרת. כהונות ראש השב"כ וראש המוסד, למשל, קצובות על פי חוק. שרי ביטחון לאורך הדורות העדיפו לשמור את השנה הרביעית בתפקיד כגזר שייתנו לכל רמטכ"ל שתחתיהם, אולי כדי להבטיח שלא יעשה להם יותר מדי צרות.


כך קרה שבשעתו שר הביטחון בנימין בן אליעזר הוציא את המיץ לרמטכ"ל שאול מופז, עד שנתן לו את השנה הרביעית. מופז עצמו לא נתן ליעלון את השנה הרביעית והדיח אותו בפועל מהתפקיד בשל חילוקי דעות ביניהם על רקע תוכנית ההתנתקות. דן חלוץ, הרמטכ"ל שהחליף את יעלון, לא זכה לכהן בתפקיד אפילו שנתיים משום שנאלץ להתפטר אחרי מלחמת לבנון השנייה.


מחליפו, גבי אשכנזי, היה הראשון שכהונתו נקצבה מראש לארבע שנים. מבחינתו של אהוד ברק, שר הביטחון ברוב תקופת כהונתו של אשכנזי, השנה הרביעית הייתה סיוט. ברק לא חזר על הטעות הזו עם גנץ ומינה אותו מראש לשלוש שנים בלבד.


האמת היא שיעלון לא באמת השתמש בשנה הרביעית כשוט מול גנץ, מאז שמונה לשר ביטחון. הוא הודיע למי ששאל אותו כי גנץ יכהן ארבע שנים, אפילו עוד לפני שנכנס לתפקידו בפועל. יעלון אמר שגנץ הוא רמטכ"ל בסדר, ואין סיבה שלא ימלא בתפקידו את כל התקופה. לפיכך ההודעה על המינוי אתמול הייתה פחות או יותר פורמלית.


יעלון וגנץ השתתפו השבוע ביחד באין-ספור טקסים ובישיבות עבודה, אבל ההודעה על השנה הרביעית נמסרה לגנץ על ידי יעלון אתמול בבוקר בטלפון. יעלון הפתיע כשצירף להודעה סופרלטיבים רבים על תפקודו של גנץ, אותם ניסח בעצמו. זה לא היה מובן מאליו.


גם בצה"ל נתפסת הארכת כהונתו של גנץ באופן טבעי, אבל זה לא שמנהיגותו של הרמטכ"ל היא בלתי מעורערת. גנץ ויעלון נחשבים בעיני רבים מהקצינים כשתי דמויות ב"אותו ראש ". בתוך שורות הצבא יש לא מעט תסיסה וביקורת על החלטות מרחיקות לכת שקיבלו כמו צמצום השריון וניוון יכולות בצבא היבשה. ככלל, מנהיגותו של גנץ היא שקטה: הוא לא מהמפקדים הכריזמטיים בתולדות צה"ל. כמו רבים מקודמיו, ניתן יהיה להעריך את הישגיו ואת איכות החלטותיו רק אם כאשר תתרחש, חלילה, מלחמה.

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

עמיר רפפורט

צילום:

עורך ומו"ל Israel defence, הפרשן הצבאי של מעריב, בין מגישי "רצועת הביטחון" בגל"צ

לכל הטורים של עמיר רפפורט

עוד ב''דעות''

פייסבוק