או"ם-כלום: למה האו"ם כבר אינו נחוץ
למרות עליבותו של האו"ם נתניהו ממהר גם השנה לנאום בארגון. אבל עליו לדעת שדבר לא ישתנה משום שהמעצמות ציניות ועוסקות באינטרסים – ולא בטובת העולם
כל מנהיגי העולם המופיעים בפניו יודעים זאת אך ממשיכים במנהגם המטופש. כל המוסדות המרכיבים גוף חסר חשיבות זה הנקרא או"ם בלתי נחוצים בעליל. מעולם, מעולם לא נפטרה ולו בעיה בינלאומית אחת בהתערבות ארגון זה. יקפצו יודעי דבר ויזכירו שהאו"ם הוא אשר הכריז בנובמבר 1947 את אותה הצהרה מפורסמת המכירה בזכות היהודים להקמת מדינה היהודית בארץ ישראל לצד מדינה פלסטינית.
אין להתכחש לעובדה היסטורית זו, אלא שאותה החלטה התקבלה על ידי המעצמות וגרורותיהן מתוך אינטרסים מובהקים שלהן. האכסניה הייתה האו"ם אך כארגון לאו"ם לא הייתה כל השפעה ממשית. וזו הבעיה של ארגון זה: הוא נולד מתוך פיקציה שמא ניתן להסדיר את ענייני העולם כולו על ידי ארגון בינלאומי. זו טעות טרגית לחשוב כך.
בחסות האו"ם התבצעו, ועדיין מתבצעות ברחבי העולם, פשעים חמורים, החל מרצח עם, דרך הפרת זכויות אדם בסיסיות, וכלה מלחמות בלתי פוסקות. האו"ם איננו מסוגל לפתור את הבעיות משום שסך כל מרכיביו מבטלים את עצם מהותו. שלום העולם איננו עומד על הפרק אלא כרטוריקה פוליטית-מדינית בלבד. האו"ם, מאז הקמתו ועד היום, לא הצליח למנוע כל מעשה גרוטסקי או נבזה.
מועצת הביטחון של האו"ם, המוסד החשוב ביותר, איננו אלא זירה להתגוששות בין חברותיו. עצם העובדה שכל אחת מהחברות הקבועות של מועצת הביטחון יכולה להטיל וטו על כל החלטה העלולה לפגוע באינטרסים שלה או של מדינות ידידותיות לה, היא הנותנת. כל המוסדות האחרים גם הם וולונטריים לחלוטין.
לזכותו של הארגון ייאמר שהאירוע השנתי של כינוס עצרתו האו"ם הפך להיות לבמה התקשורתית האולטימטיבית. מנהיג אחר מנהיג, נאום חסר חשיבות אחר נאום חסר תוחלת, נשמעים דברי המנהיגים כמנטרה שחוקה, סוג של קקופוניה שאין לה ולא כלום אלא ברברת שנועדה לאוזני העולם. מבלי להחזיק ביד מסמך רציני או מחקר מעמיק, יורשה לי לומר שמעטים הם אלה אשר מקשיבים לנאמר בעצרת האו"ם. עבור התקשורת זהו אירוע בעל משמעות משום שכך היא מצדיקה את עצם קיומה. נדמה שאפילו בטקס חלוקת פרס אוסקר צופים הרבה יותר אנשים מאשר בנאומיהם של מנהיגי העולם.
ראש הממשלה נתניהו בכל זאת מחשיב את הארגון. יכולתו ההסברתית, האמצעים החזותיים שבהם הוא משתמש, עשויים, לדעתו, להטות את הכף לטובת ישראל, ובמקרה זה התגייסות העולם כדי להכות באיראן עד שתחדל מתוכניתה הגרעינית. גם אם נתניהו צודק במאת האחוזים, לא יקרה שום דבר ממשי בנאומו גם השנה. העולם ציני, מלא אינטרסים סותרים, אינטריגות ורצון בלתי נלאה להשיג אינטרסים מדיניים-כלכליים ואחרים. מי כמו נתניהו יודע עובדה זו כי הרי בוא היה שם שגריר וראה מקרוב מאוד את התנהלות הארגון הבלתי נחוץ זה.
העיסוק היומי נסוב סביב השאלה אם תהיה פגישה או לא תהיה פגישה בין אובמה לבין רוחאני? נו באמת? זה חשוב? ואם ייפגשו? רוחאני ימסור לאובמה את מפות הפריסה של מתקני הגרעין או את המפתחות של הכניסה אליהם? זה נדוש, זה לא רציני, אפילו מגוחך.
מזכ"ל האו"ם ינצח על אופרת הסבון השנתית הנקראת כינוס עצרת האו"ם, יופיע בכל כלי התקשורת, ידבר ויברבר, ולאחר שיסיים את דבריו, אף אחד ממש לא יתרגש מהם. אסד ימשיך לטבוח באזרחיו, האיראנים ימשיכו בשלהם, הטרור בישראל ימשיך לגבות קורבנות, הרעב באפריקה לא ייפסק וילדי העולם לא ירגישו יותר בטוחים. אז מי שרוצה להיות שותף לתיאטרון האבסורד הזה, שירווח לו.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם