מעצר הסוכן האיראני - עיתוי טוב לרה"מ
פרסום מעצרו נועד להתחרז עם מסעו של נתניהו לארה"ב, כדי להתמודד עם מתקפת החיוכים של רוחאני. וזו לא תהיה הפעם האחרונה
מלחמת צללים על אש קטנה מתקיימת בין ישראל ואיראן לפחות מאז 2005. גם העיתוי של פרסומים אחרים בתקופה האחרונה צריך להיתפס במסגרת הלוחמה המדינית הדו-צדדית ואולי נכון יותר רב-צדדית. למשל, פוטין ופרסומי סנודן.
מיד לאחר המתקפה הכימית בסוריה, כאשר פוטין סיכל במהלך דיפלומטי מהלך צבאי אמריקאי, הוא עשה ניצול הצלחה באמצעות מבצע דיס-אינפורמציה. בזה אחר זה פרסם הסוכן סנודן עוד הדלפות על הריגול האמריקאי בברזיל ועל שיתוף מידע של המודיעין האמריקאי שמעביר חומרים רלוונטיים לישראל. הכוונה: לסכסך בין ארצות הברית לידידותיה.
בכל התקופה הקרובה צפוי שייעשה שימוש במבצעי דיס-אינפורמציה כדי להעביר מסרים. המידע לא חייב להיות בהכרח שקרי. בהקשר זה צריך לפרש את המידע המעורפל על חציית הסף הגרעיני בידי איראן עד כדי כך שאולי יש בידיה כבר מתקן גרעיני אחד, אולי שניים.
מידע כזה שמתפרסם פתאום, גם הוא ערב נסיעת רה"מ, יכול להיות מעין תשובה לאמירה של פוטין כי במסגרת התהליך של נטרול נשק להשמדה המונית במזרח התיכון, ובייחוד בסוריה, גם ישראל תצטרך להתפרק מהנשק הגרעיני שלה. אם האיראנים כבר על הסף, פירוק נשק אזורי כבר לא רלוונטי.
האפשרות הנוספת לפרסום קיצוני כל כך היא כזאת שקשה להעלות על הדעת: שהגורמים הפוליטיים הפנימיים המתנגדים לראש הממשלה נתניהו יצאו מדעתם. ייתכן שהקו שלהם נגד מדיניות ראש הממשלה בנושא האיראני יהיה מעכשיו מסע של דמורליזציה. לאמור, חבל על המאמץ; ראש הממשלה כבר נכשל. הכינו את המקלטים.
אפשר לראות ניצנים של תגובה תבוסתנית בחלק מכלי התקשורת. כדאי להיזכר כיצד התקשורת הישראלית הפכה בזמן מלחמת לבנון השנייה את חסן נסראללה לאליל שכולם סגדו לו וחיכו בדריכות למוצא פיו בשידורים ישירים לכל נאום. נסראללה, למרבה הביזיון, הפך לעורך הראשי של התקשורת הישראלית.
דבר דומה מצטייר היום, רק במקום נסראללה-רוחאני. החדווה הזאת לנוכח מה שמצטייר כהצלחה תעמולתית של חיוכי רוחאני וכותרות חגיגיות על הידידות הרוחאנית-אובמיסטית על חשבון נתניהו, מה יותר נפלא מזה? כדי להביא את הציבור הישראלי לדריכות ריאליסטית, כדי שישתחרר מתעמולת ההונאה שעטופה בחיוכי רוחאני - נזדקק ליותר מסוכן איראני המחזיק מצלמה.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם