הפרחים לרוחאני: מו"מ יחשוף את ההונאה
רק מתן סיכוי להסכם עם איראן יאפשר את חשיפת ההונאה, בהנחה שמדובר בהונאה. במקום גישה נרגנת, ישראל צריכה לשלוח זר ברכות לטהרן
משום שפיו ולבו היו שווים, ודווקא משום שנתן ביטוי אמיתי למשטר האימים ששולט באיראן, היה בגדר נכס אסטרטגי. רוחאני מציג גישה אחרת. את מה שקרה בשבועיים האחרונים עוד ילמדו בבתי ספר לדיפלומטיה ציבורית. אין צורך לחכות לעתיד. הוא עושה לנו בית ספר.
רוחאני מכיר כבר את נפש העולם החופשי. "עייפנו ממלחמות, עייפנו מלנצח, עייפנו מלהביס את אויבינו", אמר פעם אהוד אולמרט בארה"ב. זה בדיוק מה ששיקפו סקרי דעת הקהל בשבועות שבהם היה נדמה שאובמה נחוש לתקוף את המשטר הסורי. כך שדוחות מודיעין על מה שבאמת קורה באיראן אינם מעניינים את דעת הקהל. הרי כבר היו דוחות מודיעין שהתגלו כהונאה. עד היום לא התגלה הנשק להשמדה המונית בעיראק. כך שאין שום קדושה בדוחות. ובכל מקרה, בין דוחות מודיעין על הונאה לבין דעת קהל שעייפה ממלחמות, ההשפעה הגדולה יותר תהיה לדעת הקהל. שם פועל רוחאני.
האם זה אומר שנשיא איראן משקר? הדעות חלוקות. בעוד חודשים אחדים, ואולי שנים, יתברר האם נתניהו צודק. מה שברור הוא שישראל מצליחה להפסיד את שדה הקרב הנוסף, החשוב יותר.
רוחאני מחייך ומגיע להישגים. ישראל נרגנת וההפסד כולו שלה. כך שמשהו כאן לא מסתדר. אם ברור כל כך לנתניהו שרוחאני משטה בכולם, מדוע הוא אינו נאבק באותם כלים? הרי ישראל, כבר למעלה מחמש שנים, מצטיירת בעולם כאחת המדינות המסוכנות לשלום העולם, יחד עם איראן, פקיסטן וצפון-קוריאה. מתקפת החיוכים של רוחאני עלולה להחזיר את ישראל למקום הראשון ולהפוך את איראן לכבשה תמימה.
והנה, בזירה הזאת אנחנו רק מפסידים. משום שרוחאני הבין את כללי המשחק. ישראל מפגרת אחריו. כבר זכינו לתבוסה במשט המרמרה. ישראל ניצחה בקרב והפסידה את המערכה. זה עלול לקרות שוב. מה עושים? משחקים את המשחק. מצטרפים למתקפת החיוכים. מברכים על השינוי האיראני. שולחים זר פרחים ללשכת נשיא איראן עם איגרת ברכה על השינוי. הוא יכעס? משטר האייתוללות יחזיר את הפרחים? מצוין. ישראל רק תרוויח נקודות. כמובן שלא מסתפקים בברכות ובפרחים. מוסיפים לכך גם תנאים ברורים לצורך בדיקת השינוי. תנאים שיוכלו להבהיר האם מדובר בהונאה. ככל שישראל תרבה בחיוכים, היא תוכל לשכנע יותר בהצבת מבחנים ותנאים. ככל שהיא תהיה נרגנת יותר, כך היא תיתפס כמי שמפריעה לתהליך הפיוס.
מה בדיוק עושים מעבר לברכות ופרחים? כאן כדאי להקשיב לאיש חכם, עמוס ידלין. האיש יודע משהו. הוא היה ראש המודיעין. הגישה שלו לנושא האיראני מתאפיינת בשיקול דעת. הוא לא מונע ממשקעים נגד נתניהו, מהסוג שמאפיין את מאיר דגן ואבי דיסקין. ידלין מציע "לתת סיכוי (להסכם) גם אם אנו מעריכים שהמהלך האיראני הוא בבחינת הונאה. לחשיפת ההונאה יהיו יתרונות אסטרטגיים". רק מתן סיכוי, אפילו כהצגה, יאפשר את חשיפת ההונאה, ככל שמדובר בהונאה. מפניששום "מתקפה לחשיפת ההונאה" מצד ישראל לא תעזור.
המערב מאוהב בפייסנות. הוא עייף ממלחמות. הוא מעדיף את צ'מברליין ובועט בצ'רצ'יל. הוא מכור לכדורי הרגעה ומתעב כדורי מרץ. נתניהו ניהל מדיניות נבונה בתחום האיראני. הסנקציות המקשות על איראן רשומות גם על שמו. אלא שעכשיו יש לו יריב הרבה יותר קשה. לא אחמדינג'אד המטורלל אלא רוחאני החייכן. צריך להגיב בהתאם. לא כדי לחזק את ההונאה. להפך. כדי שאם זו אכן הונאה, דווקא זר פרחים יעזור כדי לחשוף אותה.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם