שר האוצר, אל תטיל את האחריות עלינו

יאיר לפיד רמז שאנחנו מפונקים. אנחנו, שנטחנים 10 שעות בעבודה לא מתגמלת, יודעים היטב שלממשלה יש חלק גדול ביצירת העול

כרמית ספיר-ויץ | 2/10/2013 8:13 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר RSS
לפני כמה שנים התגלגלה אליי רשימה של כותב ידוע ופופולרי. הרשימה, על 61 תובנותיה, נשאה את השם: "דברים שלמדתי בדרך הקשה". " אנשים שאתה צועק עליהם, לא אומרים לעצמם'וואו, הוא בטח צודק'", כתב מי שהפך לימים לשר האוצר יאיר לפיד. אלא שבינתיים הוא צועק.

כבוד השר רומז שאנחנו מפונקים. לנו, שנטחנים פה בממוצע 10 שעות ביום, בדרך בכלל בעבודה לא מתגמלת. אין לי שום עניין או כוונה ללמד סנגוריה על כל מי שמתעופפים למקום אחר נוח יותר, לעמק הסיליקון או לארץ שבה צמח הרייך השלישי.

אני משתוממת ועצובה מהתבוסתנות ומן הזיכרון הקולקטיבי וההיסטורי הקצר לא פחות מלפיד. כמוהו, אני יודעת שאף אחד לא הבטיח לנו כשבאנו לעולם שהכל יהיה טוב וקל, אבל העובדה שיש כמה יורדים אינה פוטרת את השר מעבודה קשה ומיציאה למסע תיקון ההרס שהשאירו קודמיו.

- הישראלי הממוצע לא גומר את החודש

אני לא כלכלנית ואין לי יומרות. אני אזרחית המדינה, שמגדלת פה את ילדיה, נכדה של אנשים שהגיעו לכאן בלי הבטחות לסלי קליטה. בקושי סלסלת קש הייתה להם. אין לי טענות, אבל אני מפוכחת: יוקר המחיה בארץ גבוה וההכנסה הממוצעת נמוכה. לזה מצטרף המיסוי הזוועתי, כך שכל דבר עולה פה הרבה יותר ממה שהוא עולה במדינות אחרות, וחלק גדול מההכנסה נעלם בתוך המיסוי.

תסביר להדיוטית, כבוד השר, עם מסים כאלה, איך זה שתמיד יש קיצוצים ואנחנו עדיין נמצאים בגירעון מטורף? האם הכל מתחיל ונגמר בניהול הכושל של ממשלות העבר הגרועות, או שאולי המדינה שלנו מתנהגת כמו משפחה ישראלית ממוצעת - רוצה הכל ועכשיו, חיה הרבה מעל הפופיק ומטפחת מינוס אימתני?
מקבלים את השאריות

ויש עוד עניין טעון טיפול, גם אם זה פוגע בחברים. הכוונה לפערים בין משכורות הבכירים לזוטרים. הפערים האלה, כך נדמה, רק הולכים וגדלים, כך שנוצר מצב שבו חלק גדול מכספי חברות או גופים מתחלק בין קבוצה קטנה וכל היתר מקבלים את השאריות. לא ייתכן שבאותו ארגון מנכ"ל יקבל מיליוני שקלים בשנה פלוס בונוסים ורכב, ושאר העובדים יעבדו תמורת שכר מינימום. בטח בזמן שהחברה או אותו ארגון בהפסדים. זה קשור גם אליך ולחבריך השרים. מדינת ישראל היא ארגון בהפסדים, ואף אחד מכם לא קם ואמר, כמתבקש מהאחריות המיניסטריאלית: בואו נשמש דוגמה ונקצץ מעצמנו.

"אף אחד עוד לא התעשר מזה שהיו לו חברים עשירים", כתבת ברשימה המפורסמת, ואני תוהה אם אתה עדיין חושב כך, כשגלוי וידוע שהממשלות דאגו במרוצת השנים לקבוצת מיליונרים קטנה והעמיסו עלינו את העול.

אנחנו מדינה קטנה וצעירה שהגיעה רחוק מאוד בזמן קצר. יש לנו עוד הרבה מה ללמוד ולתקן ויידרשו שנים עד שנגיע למצב של רווחה. בינתיים, כבוד השר, נראה שהכיוון לא נכון. קשה, הא? לא נורא. הרשה לי לצטט אותך: "הבוס שלך לא באמת מתעניין בבעיות האישיות שלך", ואנחנו , הבוחרים, הבוס שלך, למקרה ששכחת.

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

כרמית ספיר-ויץ

צילום:

כתבת הספרות של מעריב. עורכת וכותבת כבר 20 שנה

לכל הטורים של כרמית ספיר-ויץ

עוד ב''דעות''

פייסבוק