חמינאי משחק את תפקיד 'השוטר הרע'
שאף אחד לא יטעה: מנהיג הרפובליקה האיסלאמית של איראן, איתוללה חמינאי, הוא האיש שעומד בראש המערכה של "מתקפת החיוכים"
באיראן אתה יכול להיות נשיא רק אם תקבל "תעודת הכשר" מידיה של מועצת שומרי החוקה, המורכבת מ-12 אנשים שחציים ממונים על ידי המנהיג והאחרים נבחרים על ידי המג'לס - הפרלמנט האיראני. כך שמועצת שומרי החוקה נשלטת על ידי השמרנים, אנשיו של חמינאי. שנית, מדיניות החוץ של איראן בנושאים אסטרטגיים כמו היחסים עם ארה"ב וסוגיית הגרעין נקבעת אך ורק על ידי המנהיג הרוחני העליון.
מכאן אנו למדים שהבחירה ברוחאני לנשיאות ומדיניות הפיוס שהוציא אל הפועל כלפי המערב הן למעשה חלק מהאסטרטגיה שטווה חמינאי. לכן אל לנו להתרגש מהביקורת הרפה בדבריו לפיהם "חלק מהדברים שנעשו בניו יורק לא היו במקומם", ברומזו לשיחת הטלפון שהתקיימה בין אובמה ורוחאני. ברור ששיחת הטלפון בין שני הנשיאים התקיימה רק לאחר שרוחאני קיבל אור ירוק מחמינאי. מעשה משמעותי כל כך לא יכול להתרחש בהחלטה של נשיא איראן בלבד.
הוא יכול לאלתר ולהגיד דברים בין השורות, אבל הסצנות והתסריט נכתבים אך ורק על ידי חמינאי.
הנאום שנשא חמינאי אתמול בפני פרחי הקצונה של צבא איראן נועד להרגיע את הביקורת בתוך המדינה ובעיקר מצדם של אנשי משמרות המהפכה, שהתחממות היחסים עם ארה"ב, "השטן הגדול" בעיניהם, לא נוחה להם.
אנשי המשטר האיראני לא בוטחים באמריקאים. הם אוהבים לראות את עצמם כקורבן ואת ארה"ב וישראל כתוקפניות. הם מבינים כי המתינות היא הדרך להקלה בסנקציות הכלכליות, אבל קשה להם לבלוע את "כוס התרעלה", הביטוי הטבוע כל כך בזכרונם. הרציונליות ברורה, אבל לא מסתדרת עם האידיאולוגיה. לכן חמינאי פנה קודם כל אליהם והדגיש כי הוא תומך במדיניות הדיפלומטיה של רוחאני, אבל למעשה הוא קורץ לאנשיו ומעביר מסר: אל תדאגו, אני כאן, נציגו של אללה, שולט בעניינים.
כדי להרגיע את הרוחות חמינאי ביטא את הרוח הנושבת באיראן כלפי ארה"ב וניצל זאת לטובת המדיניות שלו. הוא נכנס כשחקן אורח לתפקיד "השוטר הרע" שמאותת לאמריקאים: אתם אלה שצריכים לעשות צעדים לקראתנו. כמו אישה שרוצה להיות מחוזרת אבל מעמידה פנים של קשה להשגה. ככה זה בדיפלומטיה, ואיראן היא אלופה במשחקי דיפלומטיה.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם