למה פרסמו שוב כתבה על ניסיון החיסול של משעל?
הכתבה הממוחזרת על ניסיון החיסול הכושל בעמאן מעלה תהיות רבות. איך תמונות מישקה בן דוד בבריכה הגיעו לערוץ? אלה תמונות מבצעיות
למדנו למשל שמישקה בן דוד, שאיני מכיר, היה שם וכייף בבריכה של האינטרקונטיננטל המפואר בזמן שעמיתיו חירפו את נפשם והזיעו בסמטאות עמאן. וכמה סמלית העובדה, שלדאבון הלב התבררה רק בדיעבד, שעל שפת הבריכה בן דוד קרא בספר "התפסן בשדה השיפון", ששמו נלקח מפנטזיה של הגיבור שתפקידו להשגיח על קבוצת ילדים שמשחקים בשדה שיפון שבקצה צוק גבוה, ולשמור שלא ייפלו לתהום. בנוסף, עניינו של הספר בתהליך ההתבגרות הקשה של הגיבור ושאחריו ההתחדשות וה"לידה מחדש", מעין רמז מטרים של הסופר לעתיד בן דוד לתהליך התיקון וההתחדשות שכנראה התרחש במוסד אחרי התקלה בעמאן.
בנוסף, למדנו שהוא כתב ספר בדיוני על הפרשה, כל כך בדיוני שאפילו שינה את שמות הגיבורים וחאלד משעל בספר הוא "אבו חאלד". אך שבוע הספר כבר חלף ועבר. לרגע תהיתי, אולי מחלקת יחסי הציבור של המוסד יזמה את הפרסום? אולי למשל כדי לדחוק בקטאר לגרש סופית את חאלד משעל ואנשיו מדוחא? יוזמה מוסדית גם יכולה להסביר איך תמונות של בן דוד מבחרותו, על שפת הבריכה בעמאן, הגיעו לערוץ 2? אלה תמונות מבצעיות וכנראה שצריך אישור לפרסמן.
מצד שני אין מחלוקת שהמבצע נכשל ולכן נראה שלמוסד אין עניין לחזור ולדוש בו בתקשורת. ואם כן בטח היו מחדשים במשהו שעוד לא קראנו כבר מזמן. במחשבה שנייה אולי יש חידוש מסוים בכתבה. נראה שמישקה בן דוד הצליח לפענח מדוע קרה מה שקרה כשהסביר ש"דני יתום הגיע ל'ארגון מאוד לא מסודר שבו פקודות ניתנות בעל פה'". יש לקוות שמאז העניינים מתנהלים קצת אחרת.
אז אולי ערוץ 2 פשוט דואג להתנהלות השלטונית בישראל? לאופן בו מתנהל הקשר של ראש הממשלה עם קברניטי המודיעין? ודאי שלציבור זכות לקבל עדכונים בסוגיה חשובה זו. אך למה עכשיו ולמה עם סיפור ממוחזר שספק אם יכול להתרחש שוב. לא מזמן הציבור שמע וקרא על ראשי שירותי הביטחון שיצאו חוצץ נגד ראש הממשלה. איני יודע אם הם צדקו ואם כן מה משלל הפרסומים אכן היה נכון ומדויק. אלא שמאז אחרים, שבנימין נתניהו עצמו מינה, מכהנים בתפקיד, ומבחינה זו בא לציון גואל.
אגב, אליבא דכתבה זו, ראש הממשלה הוא כנראה היחיד שלקח מיד, באופן הפומבי ביותר, אחריות אישית מלאה על התקלה. אז מה הואילו הכתבים בכתבתם? איני מכיר את פרטי המבצע שנכשל וגם אין לי מושג מדוע מאן דהוא ראה לנכון ליזום את הפרסום דווקא עכשיו, אך דומה שהכתבה מעניינת דווקא בשל תהיות אלה שנותרו פתוחות.
ובשולי הדברים למדתי מהכתבה דבר נוסף; שתסמונת "שומרי הסף" אינה רק נחלתם של ראשי השב"כ בעבר. כנראה שגם ראשי המוסד לוקים בה או למצער עלולים ללקות בה. דני יתום, שגם כיהן כאלוף בצה"ל, טען בלהט שראש הממשלה אחראי על השיקול המדיני והוא אחראי רק על השיקול המבצעי (וגם זה לא כל כך צלח).
הכותב הוא קרימינולוג שפרש מהשב"כ לפני עשר שנים וכיום עובד בהתנדבות עם אסירי עולם הטוענים לחפותם