מי צריך אוניברסיטה כדי להבטיח עבודה

השכלה אקדמית רחוקה מלהיות תנאי מספיק בתחרות על משרות. ובכל זאת, טועה מי שסבור שאפשר לבנות עולם ידע ותרבות ללא תשתית השכלתית

רוביק רוזנטל | 13/10/2013 9:13 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר RSS
ערוץ 10 יצא בסדרת כתבות שהטילו סימני שאלה על הצורך בלימודים גבוהים לצורך הצלחה מקצועית וכלכלית. הסדרה היתה ומעוררת מחשבה, אבל הצורך לחדד עמדה לא מקובלת יצר גם מצג שווא שחשוב להתייחס אליו.

הדוגמאות שהובאו בכתבות, רובן ככולן, התייחסו לשני תחומים: ניהול ומחשבים (או הייטק בהרחבה). באופן פרדוכסלי, אלה שניים מהתחומים שהנהירה אליהם לאקדמיה רבה. מה שמשותף לשני התחומים האלה הוא שהם תחומים מעשיים, מקצועות שאינם שונים (והדבר אינו אמור להמעיט מערכם) מהסנדלרות או עבודת בניין, שלא לדבר על חקלאות, בדורות קודמים. בתחומים האלה עדיף בעיקרון לצבור ניסיון מעשי, ללמוד את עקרונות האומנות באמצעות בעלי מקצוע או מנטורים, ובשלב מאוחר יותר, אם בכלל, לחזק אותם בהשכלה.

ניהול הוא תחום מעשי, ומנהלים רבים מגיעים אליו לא דרך לימודי ניהול. כשאתה פוגש מנהלים לא מעטים מתגנבת המחשבה שעדיף היה שילמדו פילוסופיה ופסיכולוגיה כדי לשפר את ביצועיהם. גם גדודים של אנשי מחשבים שעולמם נוצק רק בחללי עמק הסיליקון האמריקאי או הישראלי אינם מבשרים טובות.

יש עוד תחומים לא מעטים שבהם הידע המקצועי אינו נצבר באקדמיה, ולמעלה מזה, בתחומים אלה לימודים אקדמיים הקודמים לצבירת ניסיון מקצועי מסוים עשויים אפילו להזיק. כאלה הם תחומי התקשורת, המסעדנות, מלאכות הבניין והחשמל, שלא לדבר על אמנים בתחומי היצירה השונים.
לעולם האקדמי יש מחלות לא מעטות

לצד אלה, רוב רובם של המקצועות זקוקים באופן ברור וחד לתשתית של ידע אקדמי. אף אחד לא רוצה להיבדק אצל רופא שלא עבר את מסלול הייסורים הארוך של לימודי רפואה, ובצדק. אף אחד לא רוצה לגור בבניין שתוכנן על ידי אדריכל שקנה את הידע שלו "בשטח" ולא באקדמיה. איש לא ישכור את שירותיו של עורך דין שלא למד משפטים.

יש אמנם חתני פרס נובל שלא הגיעו רחוק בלימודיהם, אבל תחומיהם ברורים: ספרות ושלום. בכל היתר הידע האקדמי הוא תנאי הכרחי קשיח. הפריצה הגדולה בלימוד הגנום של עולם החי והצומח ולימודי המוח האנושי לא נעשתה על ידי בחור שעושה עסקים מגיל 16 ואת המיליון הראשון בגיל 18.

במדעי הרוח עומדת לנגד העיניים לכאורה דמותו של האוטודידקט, כדוגמת אליעזר בן יהודה, למשל. המודל הזה אינו פוסל את תשתית ההשכלה הרחבה, אבל טוען שהיא אינה זקוקה למסגרת ולתוכנית מוכתבת.

לעולם האקדמי יש מחלות לא מעטות. לצד ההתפתחות הרוחנית של הנכנסים בשעריו הוא גם עלול לעצור את היצירתיות והמחשבה החדשנית. מעבר לכך נוכחים צעירים רבים שההשכלה האקדמית היא אולי תנאי הכרחי להתקדמות, אבל היא רחוקה מלהיות תנאי מספיק בתחרות הקשה על מקומות עבודה ומשרות. זהו לב הבעיה במאה ה-21 בישראל ולא רק בה. אין לה עדיין פתרונות קסם, אבל מי שסבור שאפשר לבנות עולם ידע ותרבות ללא תשתית השכלתית מובנית ורחבה - מחפש את המטבע מתחת לפנס הלא נכון.

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

רוביק רוזנטל

צילום: .

מתמודד אובססיבי בזירה הלשונית. חובק 15 ספרים, מילון סלנג מקיף, כתב עת, פרס סוקולוב, חמישה בנים ומכונית

לכל הטורים של רוביק רוזנטל

עוד ב''דעות''

פייסבוק