אין צדק ואין בריאות בתחנות האוטובוס
בעוד עשור חלק מהנוסעים באוטובוסים יקבלו מהרופא בשורות איוב, אך לא יוכלו להוכיח את הקשר בין המחלה וההמתנה על הרציפים
ההבדל הוא שלבני האדם אין שליטה על סופות חול, והשריפה בכרמל היתה אירוע חד פעמי. על רציפי התחנה המרכזית, לעומת זאת, ממתינים מדי יום 100-70 אלף נוסעים שנושמים קוקטייל של מזהמים, שחלקם הוגדרו על ידי ארגון הבריאות העולמי "מסרטן ודאי".
לב הבעיה הוא העובדה שעשרות אוטובוסים מפעילים מנועים בחלל מקורה שתחלופת האוויר בו אינה מספקת. התוצאה היא ריכוז מזהמים - בראשם תחמוצות חנקן וחלקיקים קטנים שחודרים למערכת הנשימה - ברמה שגבוהה פי חמישה מהצמתים הסואנים במדינה. זו לא גזירה משמים: גורמי המקצוע משוכנעים שבאמצעות שורה של צעדים פשוטים יחסית (החלפת מסננים, שדרוג מנועי האוטובוסים) ניתן לפתור את הבעיה.
רק שלמרבה ההפקרות, כבר כמה שנים המשרד להגנת הסביבה מנסה לכפות על הנוגעים בדבר לבצע את המהלכים הנדרשים-ולא מצליח; אגד וחברות האוטובוסים מגלגלות את האחריות אל החברה המפעילה את התחנה המרכזית, וזו מחזירה את הכדור אליהן.
מדובר במחדל מתמשך שמתנקזים אליו כל החוליים של ההתנהלות הציבורית בישראל: משרד תחבורה אדיש; משרד להגנת הסביבה שלכוד בסבך של הליכים משפטיים שנגררים על פני שנים. לדוגמה, המשרד להגנת הסביבה הטיל על בעלי התחנה המרכזית קנס בסך 700 אלף שקל בגין הזיהום החריג; בתגובה מיהרו אלה לערער לבית המשפט ועדיין אין פסק דין.
בתווך ניצבים הנוסעים, שרובם לא נמנים עם העשירונים החזקים ושעבורם האוטובוס הוא הדרך היחידה להגיע לעבודה או ללימודים. בעוד עשר או 20 שנה חלקם יקבלו מהרופא את בשורת האיוב, אבל לא תהיה להם דרך להוכיח את הקשר בין המחלה שפקדה אותם לבין העובדה שבילו מדי יום על רציפי התחנה המרכזית בהמתנה לאוטובוס.
לפני כמה ימים נרשמה התפתחות מפתיעה: בית משפט השלום בירושלים הורה להציב ברחבי התחנה פקחים ושוטרים שיוודאו שהנוסעים ממתינים לאוטובוסים בתוך המבנה הסגור. "במקרים שבהם מוכחת לבית המשפט פגיעה קשה ובלתי הפיכה בבריאות הציבור אין מנוס ממתן צו כזה", נימק השופט טננבוים את הצעד החריג.
אבל מתברר שאפילו ההוראה המפורשת של השופט לא ממש ממומשת. 28 חודשים אחרי המחאה החברתית, בתחנה המרכזית בירושלים החוק הוא רק המלצה, והצדק החברתי והסביבתי הם אפילו לא שמועה.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם