הדלת שפתח אמנון רובינשטיין למזרחים
השר לשעבר אפשר למזרחים השכלה גבוהה, ש"ס הציעה להם חינוך חרדי. מחקר חדש מגלה שהדרך הראשונה היא שהביאה לצמצום הפערים
מה הקשר לרובינשטיין? ואיך אפשר להסביר את הצמצום בפערים בין מזרחים לאשכנזים, לעומת המצב העגום של הערבים והחרדים? ובכן, קרו שני דברים. ראשית, הגידול האדיר בהשכלה הגבוהה. זה קרה בעקבות מאבק עקשני של רובינשטיין למען פתיחת עוד ועוד מכללות. באותם ימים זלזלו בהן. הגיע הזמן להודות למי שהיה שר החינוך, שהיה הכוח המניע מאחוריהן.
ש"ס גררה את המזרחים לבורות. רובינשטיין משך אותם להשכלה, לשותפות ולעלייה בהכנסות. וקרה עוד דבר - המחקר מצביע על שינוי דרמטי בהשתתפות נשים בכוח העבודה. הפער בין גברים ממוצא אשכנזי לגברים ממוצא מזרחי היה ונותר באזור החמישה אחוזים. הפער בין נשים אשכנזיות למזרחיות, לעומת זאת, הצטמצם מ-25 אחוז לאזור השלושה אחוזים. השכלה ומעמד האישה, אם כן, הם המפתח לצמצום פערים.
מדיניות נכונה, שגרמה להרחבת ההשכלה הגבוהה, ושינוי במעמד האישה הם האמצעים הטובים ביותר להתגברות על חטאים ישנים. זה נכון לא רק לישראל. כאשר בודקים את הפערים בבריטניה בין קבוצות אתניות, תרבותיות או דתיות, הרי שהמנבא העיקרי להצלחה ולהשתלבות הוא מעמד האישה.
אצל ההינדים, למשל, חל שינוי דרמטי בהשתתפות בכוח העבודה וכמובן גם ברכישת השכלה. התוצאה היא שבכל מה שקשור להשכלה ההינדים עקפו את הילידים הלבנים, וגם את היהודים. בקרוב הם יעקפו אותם גם בהכנסות.
בניגוד לרושם שעלה מהסדרה של אמנון לוי, מציין המחקר של דהן כי רוב האשכנזים ורוב המזרחים אינם מגדירים את עצמם ככאלה. הזהות שלהם היא ישראלית ויהודית. תרבות הצלקת, כפי שכינה אותה בעבר פרופ' דוד אוחנה, זוכה לכישלון.
זו אכזבה קשה למטפחי השסע, שרוחם שלטה על הסדרה המדוברת. בעקבות הסדרה טענתי שלמזרחים יש שתי אופציות: אימוץ המודל ההינדי, שעיקרו הוא אחריות עצמית, או אימוץ המודל הבכייני, ששולח אצבע מאשימה לכל העולם תוך שימוש במושגים הקבועים על "הדרה", " דיכוי" ו"הגמוניה".
המחקר של דהן מבהיר שרוב המזרחים העדיפו את המודל ההינדי. אלה בשורות מצוינות. למען הסר ספקות, אין בדברים הללו כדי לפטור את הממסד מאחריות כלשהי או לסתור את הטענות על אפליה וחלוקה בלתי הוגנת של משאבים בעבר או בהווה. מדובר בטענות רציניות וממוסמכות. הייתה מדיניות שהעניקה משאבי עתק לקבוצות מסוימות ולא לאחרות. והנה, למרות הטענות הצודקות, השינוי הופך לעובדה.
מאחור נותרות שתי קבוצות: הערבית והחרדית. הקבוצה החרדית כוללת כשבעה אחוזים ממשקי הבית. חצייה ממוצא אשכנזי וחצייה ממוצא מזרחי. ככל שיותר צעירים יופנו לחינוך החרדי, הסיכויים שלהם להיחלץ ממעגל הנחיתות ילך ויגדל. למעט פרויקטים בודדים, מעמד האישה נותר בתחתית, וכך גם השכלה שמובילה להכנסה.
בעשורים האחרונים היו למזרחים שתי אלטרנטיבות - זו של ש"ס ו"אל המעין" וזו שפתח להם רובינשטיין עם השכלה גבוהה. המחקר של דהן מוכיח שהבחירה הייתה ברובינשטיין. זו הייתה הבחירה הנכונה.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם