אל תגיד נגיד: חמש מסקנות על מינוי פלוג

המבט הטוב בעיניים של פלוג, והבית הטוב שממנו באה הנגידה החדשה. אירוע שהתחיל מחלם מוחלט ונגמר באומץ ראוי לשבח

גיא מרוז | 21/10/2013 8:37 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר RSS
איך כותבים "נגיד" בשבע שגיאות? פרנקל? אקשטיין? מי זוכר. איך כותבים "צדק" בלי אף טעות? קבלו את הגברת פלוג, שהיא לא רק הנגידה הראשונה אלא גם אחד המינויים הראשונים שהתקבלו במדינתנו הקטנה והאכזרית באושר מקיר ליאיר, מביבי לטיבי, מהון לשלטון, מחדרה עד גדרה.

עוד בנושא:
- יחימוביץ: מסירה את הכובע בפני נתניהו
- "לפני 5 ימים קרנית לא הייתה מועמדת"
- פלוג לא הראתה לרה"מ את הגב כמו שהרבה היו עושים / דעה

הנה כמה מסקנות מאירועי המינוי הזה, שהתחיל בחלם מוחלט ונגמר באומץ ראוי לשבח:
כחול-לבן: כל כך רצו מישהו שהצליח בחו"ל, כל כך רצו עוד מישהו עם מבטא זר, עד שהסתבכו עם גביר נפוח ששכח לשלם בדיוטי פרי ועם אחד שמעריצים אותו בחו"ל, אבל הוא לא טס לשם לפני שהוא בודק עם האסטרולוגית האישית מה המזל של הטייס ומה האופק של הדיילת. במינוי הבא צריך לזכור ש"תוצרת הארץ" זה לא רק שם של קמפיין אלא זו גם מציאות לא רעה.

חפש את האישה: פעם זו הייתה אמרה שמחפשת את הרע שבכל דבר, אבל היום כבר ברור לגמרי -תנו לנשים לנהל את העולם והוא ייראה טוב יותר. לא בטוח שזה כולל את מירי רגב או את חנין זועבי, אבל בהכללה גסה זה בכיוון. עד עכשיו הניסיונות שלנו, הגברים, לנהל את העולם הזה לא ממש הצליחו, ויותר מדי אנשים הפסידו את כל כספם או סתם את חייהם. בואו ננסה הפוך, והגברת פלוג זו התחלה לא רעה.

תסתכלו בעיניים ותראו: אני מאמין גדול בשפת הפנים, ויש לנגידה הראשונה עיניים טובות. כל מה שלא תמצאו בעיניים של אביגדור ליברמן תוכלו לראות אצלה עמוק-עמוק בעיניים ובחיוך הצנוע הזה. זו לא תורה מסיני מה שכתבתי פה, אבל גם כלכלה זה לא מדע מדויק.

לא לוותר: בכל התקופה שבה תמכתי בפלוג מעל כל במה אפשרית לא הצלחתי להבין איך היא לא הולכת הביתה; איך אחרי השפלה פומבית היא ממשיכה באחריות לנהל את הבנק רק עד שיימצאו מחליף פחות טוב ממנה. וכמה היא צדקה בזה וכמה כולנו צריכים לקחת מזה שיעור: אם אנחנו בטוחים שמגיע לנו משהו, שאנחנו טובים בדבר זה או אחר - לא לוותר לרעים, לא ללכת הביתה רק כי מישהו חשב שאנחנו פחות טובים. לא לוותר. הדברים האלה, כאמור, לא מופנים למירי רגב או חנין זועבי. לפעמים צריך לוותר.

תודה להוריי שהביאוני עד הלום: אני לא מכיר את האמא, אבל את אבא של קרנית (זיכרונו לברכה) הכרתי היטב. נוח פלוג היה יו"ר ארגוני ניצולי השואה, והוא לחם איתנו לא מעט נגד ועידת התביעות ובעד כספים לניצולי שואה (ולא למוזאונים ולארוחות פאר). זה לגמרי לא מפתיע שמהבית שלו הגיעה האישה הצנועה, האחראית והמצוינת הזו. עכשיו תארו לכם שהיא גם מבינה בכלכלה כמו שמספרים.

איזה כיף.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

גיא מרוז

צילום: דעות

עיתונאי, זוכה פרס אומץ אבל מפחד מהחושך ומיהודים גדולים וצודקים. חושש גם מפלסטינים מוצקים שצודקים יותר מהיהודים הגדולים ומכור אנונימי לטוקבקיסטים מהימין הקיצוני. יהי זכרו ברוך

לכל הטורים של גיא מרוז

עוד ב''דעות''

פייסבוק