בחירת נשיא: החרדים כמבוגר האחראי
ההתנהלות המסודרת והעניינית של הסיעות החרדיות גורמת אולי לנתניהו להצטער על מה שהפסיד כשבחר בשותפים אחרים
אז נכון, בשנה וחצי האחרונות הם מאכלסים את שורות האופוזיציה ואינם מיוצגים על שולחן הממשלה. ועדיין, 18 חברי הכנסת החרדים הם הגוף שיכול לספק את הסחורה, ברגע נתון ולמטרה ממוקדת, יותר טוב מכל אחד אחר בכנסת ישראל. ובמיוחד כשמדובר בהצבעה חשאית מאחורי פרגוד. קחו לדוגמה את הליכוד, מהצד השני, שהעלה ביום שלישי השבוע את המחזה "כולם יורים בכולם". יכול להיות שבליכוד עדיין לא מבינים את זה, אבל מחיר הפילוג והשנאות בתוך המפלגה בוא יבוא. זו רק שאלה של זמן.
זוגיות אלטרנטיבית. בנימין נתניהו עם משה גפני
צילום: פלאש 90
גם אם יש כאלו שלא יאהבו לשמוע זאת, הח"כים החרדים הוכיחו שדווקא הם היו אלו שתיפקדו בבחירות לנשיאות כמבוגר האחראי. בזמן שבשאר המפלגות עסקו במזימות שונות ומשונות, בלרקום דילים ולתכנן קומבינות, חברי הכנסת החרדים (לפחות רובם המכריע) התכנסו להתייעצות עניינית קצרה, קיבלו החלטה ברורה, וכמעט כאיש אחד
כאשר נתניהו מביט על ההתנהלות החרדית מהצד, ואז מעיף מבט בחזרה לעבר הקואליציה המפולגת והמסוכסכת שלו, כל שנותר לו זה להתמלא בקנאה ולשאול את עצמו איך אפשר להחזיר את הגלגל אחורה. אבל גם הוא יודע שלפחות כרגע זה לא ממש אפשרי, למרות שהוא מאוד היה רוצה. בכלל, גם לנתניהו יש חלק מסוים באחדות שהפגינו החרדים השבוע. היא בחלקה גם היתה מכוונת בכדי לעצבן ולפגוע בו. ממש כמו בכדורגל, כך גם בפוליטיקה – אין דבר יותר מאחד ומלכד מלראות את הקבוצה השנואה עליך מפסידה.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם