חוק הפונדקאות: הנורמליזציה של החפצת נשים
יש הבדל תהומי בין החוק הישן שאפשר פונדקאות לנשים עקרות ובין החוק החדש שנועד לגברים חד מיניים. ניצול במקום חסד
קיומם של גברים שאינם רואים באישה כלי להשתמש בו דומה, במעגלים חברתיים מסויימים, לחוויית האנוסים בספרד. קשה מאוד, כמעט בלתי אפשרי, לבטא בפומבי את ההתנגדות לחוק הפונדקאות החדש.
בשל המוסכמות החברתיות הללו ספק אם שרי הממשלה הבינו לעומק את מורכבותן האתית של הסוגיות הכרוכות בחוק – שהיה ראוי לכנותו "החוק להחפצת נשים." שכן, אין דומה התגייסותה החד פעמית, אפילו תמורת פיצוי כספי הולם,

ספק אם ירדו לעומק משמעותו המוסרית של החוק. שרת הבריאות יעל גרמן צילום: מירי צחי
כמה עובדות נעדרות מן הדיון הבלתי מלומד במקומותינו: האחת, שחד- מיניות פסקה להיות מוגדרת כמחלה לפני מספר עשורים, ואילו עקרוּת של נשים נגרמת כתוצאה ממגוון רחב של מחלות. יצירת גזירה שווה בין חד- מיניות ועקרוּת היא טענה מופרכת מיסודה. השנייה, שממחקרים שנערכו על החוק הישראלי לנשיאת עוברים, בעיקר ממחקרה של ד"ר אלי תימן, אנו למדים שחוק זה היה מאוזן וטוב יותר מחוקי הפונדקאות ברחבי העולם משום שנרקמה דרכו ברית בין נשים עקרוֹת לפונדקאיות שסייעו בידן להביא לעולם ילד. משום כך, נתפסה בישראל הפונדקאות - המוגבלת מאד לכתחילה - כמעשה חסד.
ואולם, חוק הפונדקאות שעבר בישיבת ממשלת ישראל לאחרונה יהפוך את ההסתייעות של אם עקרה בחסדה של פונדקאית לבלתי אפשרי: נשים עקרות לא תעמודנה בתחרות הכלכלית עם הגברים, שיעוטו, כפי שמציין בצדק הדו"ח הביקורתי של ארגון "אשה לאשה", על האפשרות להביא לעולם צאצא ללא אם. במצב זה ייתכן ועדיף לבטל את הפונדקאות
בחברה בה אנו חיים אלילי ה"שוויון" ה"אבולוציה" וה"נאורות" לכאורה מבטלים לחלוטין את ערכי האמת, הצדק והחסד. על כן גם אם נשאל את שרי ממשלתנו האם לאור פתיחת האפשרויות של פונדקאות מסחרית לכל דורש ודורשת לא חבל לשלוח בנות ללימודים תיכוניים וגבוהים. במקצוע הפונדקאות, הרי, מרוויחים יותר טובה. מן הטעם הזה ראוי כי דרישת הסף לעיסוק בתחום תהיה היות הפונדקאית בעלת מקצוע חופשי, בעלת דירה ותואר אקדמי ראשון לפחות, וללא חובות בבנק. כך נוודא שנשים שתעבודנה בפונדקאות תעשינה כן בשל תמיכתן המוּדעת והמלאה בפילוסופיית ה"משפחה החדשה" והן שתהרינה, תלדנה ותשאבנה חלב ללקוחותיהן כמתואר בסרט "גוגל בייבי".
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg