בשמאל כבר החליטו - החטופים אשמים במצבם
ארגוני זכויות האדם מודאגים: מה יעשו בעלי הרכב המסכנים ששלושה יהודים עלו לרכבם, לא יחטפו? השאירו להם ברירה?
• לכל העדכונים על חטיפת הנערים כנסו לעמוד החדשות של nrg
על הדרך האשימו את ההתנגדות להקפאה, את הכיבוש ומה לא. הרפרטואר הרגיל. רק החוטפים עצמם יצאו נקיים מסיכום האירועים האימפולסיבי הזה. אחרי הכול, הבחורים העזו לעלות על טרמפ בצומת מרכזית אחרי השקיעה. מה יעשו בעלי הרכב המסכנים ששלושה יהודים עלו לרכבם, לא יחטפו? השאירו להם ברירה?
נחטפו וזו לא אשמתם. אייל יפרח, נפתלי פרנקל וגיל-עד שאער
סוגיית הטרמפים הסבוכה לא נוגעת לאזור יהודה ושומרון בלבד, אבל שם היא הופכת לסבוכה במיוחד, נוכח מיעוט התחבורה הציבורית במקום. ועם כל הכבוד והדאגה, בין ניסיונות כאלה ואחרים לפתור את המצוקה, אנחנו אמורים להתרכז כעת בבעיית החטיפות ולא בבעיית ההסעות. כל ילד יהודי יודע שגם אם הנסיעות בטרמפים ירדו לאפס אחוז, שכנינו הרצחניים יעשו הכול כדי למצוא דרך אחרת לפגוע בבטן הרכה שלנו ולדאוג שנהיה מודאגים. מאוד מודאגים. החטיפות לא ייגמרו, רק האמצעים ישתכללו.
מנהרות כבר יש, חטיפות מחוץ לרכבים כבר יש, עצירת טרמפים היא בסך הכול עוד דרך לא מקורית במיוחד להשיג את אותה המטרה. אם הדרך הזו תיחסם, יפתחו עוד כמה אחרות במקומה. זה לא אומר שצריך לעשות להם עבודה קלה ולעלות על טרמפים בלי הכרה, אבל זה ודאי לא אומר להיכנע לדרך החיים האימתנית שהם מכתיבים לנו. את הפתרון לשיטת הלוחמה העלובה של שונאינו צריך למצוא במקום אחר, במקום שממנו הם יצאו.
מולנו עומד אויב עקשן אבל גם פחדן ומוג לב, שאת המלחמה שלו מנהל מול אזרחים חסרי ישע. יש לנו יתרון ברור עליו, אנחנו רק חוששים להשתמש בו בגלל בצלם והאג, האיחוד האירופי ואברמוביץ. נציגי התנועות לזכויות האדם ותומכיהם ברשתות החברתיות כבר גילו זעזוע נוכח ההתבטאויות הקשות לחטיפה מימין, אבל עד לשעה זו טרם נשמע קולם נגד החוטפים. להפך. הם כמעט מזדהים עם המעשה הנפשע, לא מבקשים שום הסברים ושום ניצני הומניות מהחוטפים או מהחוגגים בחברון ובעזה.
ובכל זאת, למרות ההתנגדויות
מלחמת האימה הזו צריכה הייתה לעבור מזמן לצד השני, שם צריכה להתנהל מלחמת החרדות. כדי שזה יקרה, כל שישראל צריכה לעשות הוא לרצות בכך. יש לה האמצעים, יש לה היכולות הטכניות והתכנוניות. אם היא תרים סוף-סוף גב, תצעד קדימה בגאון ותפגע בכל מי שמנסה לפגוע בה, לא רק השכנים הקרובים ילמדו להעריך אותה מחדש ולהיזהר ממנה, אלא גם השותפים הרחוקים.
תקראו לזה חוקי הג'ונגל או חוקי המזרח התיכון, זה באמת לא משנה. הניסיון מוכיח שמי שיהיה בטוח יותר בזכותו על הארץ הזו, הוא זה שיצליח לשכנע את הסביבה הקרובה והרחוקה בכל צעד הגנתי או התקפי שיבחר בו. תשאלו את ההומניסטים שמסתכלים על תמונותיהם של שלושה נערים ומדברים על כיבוש.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם