לפעמים האופציה היחידה היא טרמפים
רק מי שלא גר ביהודה ושומרון יכול לבקר את שלושת הצעירים שנחטפו על כך שלקחו טרמפים. המצב בשטח הוא כזה שטרמפ הוא לעיתים האופציה היחידה שנותרת למי שרוצה להגיע הביתה
אין דרך אחרת להגיע הביתה. אלי קלוטשטיין .
כשהנהג עוצר, הדבר הראשון שעושים הוא להביט מעבר לחלון כדי לראות אם במקרה הוא מוכר לך. כשזה לא עובד, הכללים ברורים: מנסים לדובב אותו, כדי לשמוע את המבטא שלו. מובן שחלק מהטקס הוא שרק הנהג מכריז על היעד ולא הטרמפיסט, מחשש לחטיפות. מעבר לניסיונות אונס, למתיישבי יהודה ושומרון מוכרת מאוד הסכנה של אפשרות חטיפת אזרח בטרמפיאדות על ידי גורמי טרור. ולמרות שאולי למי שגר בלב הארץ זו מציאות לא מובנת, לפעמים הנסיעה בטרמפים היא הברירה היחידה שלנו.
אני מתגורר כבר שלוש שנים בגוש עציון. על אף שהגוש מוגדר כלב הקונצנזוס הלאומי, לא בטוח שב"אגד" יודעים על זה. ליישוב שלי, למשל, מגיע אוטובוס בדרכו לעיר הבירה בממוצע פעם אחת בשעה. מובן שהאוטובוס עוצר גם בכל יישוב אחר בסביבה, ונסיעה שאמורה לארוך כעשרים דקות מגיעה לעתים לשעה ואף יותר.
למרות שאני מחזיק בכלי רכב בחצי השנה האחרונה, מכיוון שאני ואשתי עובדים שנינו בירושלים בשעות שונות, לא פעם אני מוצא את עצמי מנסה להתנייד באמצעות טרמפים. בשנתיים שקדמו לזו, כשלא היה ברשותנו רכב, כלל לא הייתה לנו ברירה. התחבורה הציבורית המצומצמת פשוט לא מאפשרת לנו להגיע בזמן וביעילות לעבודה, למרפאה, לסופר או לכל מקום אחר.
הטרמפים, לעומתם, כמעט לא מכזיבים. בכל יישוב כמעט קיימת רשת תקשורת פנימית שבמסגרתה מציעים התושבים טרמפים זה לזה או שואלים אם מישהו נוסע לכיוון שאליו הם מעוניינים להגיע. זו פשוט דרך החיים לכל מי שלא יכול להרשות לעצמו להחזיק בבית שתי מכוניות ולקחת את ילדיו מכל מקום. וכידוע, במציאות הכלכלית של ימינו לא פשוט בכלל להחזיק שני רכבים. לבני הנוער החיים בגוש, שבשל גילם לא מחזיקים רישיון ולא תמיד הוריהם יכולים לאסוף אותם, גם לא תמיד יש אפשרות לנוע ממקום למקום – בטח שלא בשעות הקטנות של הלילה. מי שלא התנסה בהמתנה בתחנה הממוקמת בלב שום מקום, תחת גשם זלעפות או שמש קופחת, כשאתה ממהר להגיע לעבודה או לפגישה, והאוטובוס פשוט ממאן לבוא גם במשך שעה – פשוט לא יבין זאת.
אז אל תבלבלו לנו את המוח עם דיבורים על חוסר אחריות והפקרות. כמו שלא יכולנו להגיע לבית הספר בכל יום עם ההורים ולא הייתה ברירה אלא לנסוע באוטובוס, כך גם היום. תשאירו את הרכב בעיר, בואו לפה ותבינו: בתנאי התחבורה ביהודה ושומרון, טרמפים הם לפעמים דרך חיים.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם